ת"א 577/94

תקציר

המשיב הפקיד בבנק הבינלאומי הראשון (המבקש) כבטוחה לעסקת מקרקעין בסך של כ-40,000 דולר. ללא הסכמת המשיב, משך הבנק מחשבונו באותה שנה 38,000 דולר. בשנת 1984 הגיש המשיב תביעה נגד המבקש להשבת כספי הערבות, אובדן שימוש בכספים, הפסד ימי עבודה ופיצויים בגין עוגמת נפש, אשר הביאה לכך שבית המשפט החליט כי הכספים הוצאו ללא הסכמת המשיב. לאחר מכן נדחה התיק לדיון נוסף, אך הוזנח על ידי שני הצדדים ולא הוחזר לבית המשפט להכרעת דין. בשנת 1994 הגיש המשיב תביעה חדשה נגד המבקש בגין משיכת כספים מחשבונו שלא כדין וביקש להשיב את הסכום בתוספת ריביות חובה שגבה הבנק בסך 727,985 ₪ נכון לחודש מרץ 1994. המבקש טען כי יש לדחות את התביעה מחמת מעשה בית המשפט או בשל התיישנות. עם זאת, בית המשפט מצא כי רק התביעה על סך 3,000 דולר שהוחזרו בשנת 1992 הייתה בת תביעה, שכן שאר הכספים הוחזרו בשנת 1986 ועילות התביעה בגין אלה התיישנו. עוד קבע השופט כי התנהלותו של המבקש לא השפיעה על המשיב לעכב את ההליכים וכי טענת המשיב התיישנה בעיקרה. לפיכך, דחתה השופטת את החלק בתביעה שהתיישן ודחתה על הסף את החלק הנותר שלא התיישן. המשיב חויב לשלם למבקש הוצאות בסך 7,500 ₪.