ת"פ 27939-08-24

תקציר

במדינת ישראל בית משפט השלום בתל אביב-יפו ת"פ 27939-08-24 **מדינת ישראל** נגד **בטי אוסי קופי** **גזר דין** **פתח דבר** 1. הנאשמת, גברת בטי אוסי קופי, הודתה והורשעה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של תקיפת עובד ציבור (פקח בחברת "אגד") ועבירת איומים. עובדות כתב האישום המתוקן מתארות אירוע אלים שהחל בשל אי-תיקוף כרטיס נסיעה באוטובוס, והסלים לתקיפה פיזית של הפקח, מכות, קללות ואיומים ברצח. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לפקח חבלות, כולל חתך מדמם. 2. בשלב הטיעונים לעונש, נשלחו הצדדים לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות ותסקיר שירות המבחן. המאשימה עתרה לעונש מאסר, שעשוי לרצות בעבודות שירות, לצד רכיבים נלווים. ההגנה ביקשה, בין היתר, לבחון את שאלת ביטול ההרשעה. **תסקיר שירות המבחן** 3. תסקיר שירות המבחן מציג תמונה מורכבת של הנאשמת, בת 55, ילידת גאנה, שהיגרה לישראל בגיל 24. היא עובדת כקופאית, נמצאת במצב כלכלי דחוק, סובלת מבעיות רפואיות, ומתמודדת עם תחושות תלישות, ניכור ובדידות על רקע קשיי השתלבותה בחברה הישראלית. זוהי הסתבכותה הראשונה והיחידה עם החוק. 4. שירות המבחן התרשם כי הנאשמת מקבלת אחריות למעשיה, מצרת על התנהגותה, וכי פעלה מתוך מצוקה רגשית, חרדה, תחושות השפלה וחוסר אונים, על רקע מצבה הנפשי והכלכלי. ניכר כי הפיקה תובנות, ורמת הסיכון להישנות מעורבותה בעבירות דומות מוערכת כנמוכה. 5. בסוף התסקיר, המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ בהיקף 80 שעות ופיצוי סמלי למתלונן, תוך הימנעות מעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, בשל הקושי הצפוי לנאשמת לעמוד בענישה מסוג זה, לאור מגבלותיה הבריאותיות והנפשיות, והחשש לפגיעה ביכולתה לפרנס את עצמה. 6. לגבי שאלת ביטול ההרשעה, שירות המבחן בחן את ההשלכות על מעמדה החוקי ועבודתה של הנאשמת, ולאור העובדה שהיא מחזיקה בתעודת זהות ישראלית ואין חשש לגירושה, וכן כי אין פגיעה ביכולתה להמשיך לעבוד כקופאית, לא המליץ על ביטול ההרשעה. **ראיות לעונש** 7. הוצגו שני סרטונים המתעדים את האירוע. סרטון מצלמת הגוף של הפקח מציג את התפתחות האירוע, את התקיפה האלימה והמתמשכת של הנאשמת כלפי הפקח, הכוללת מכות, קללות, איומים וניסיונות לחטוף בכוח את ציוד הבדיקה. התקיפה נמשכה כ-3 דקות, במהלכן הנאשמת המשיכה בתקיפתה על אף ניסיונות הפקח להתרחק, התערבות של פקח נוסף ואף אזרח. 8. מטעם ההגנה הוגשו סיכום סוציאלי פרטי, מסמכים רפואיים (כולל הערכת נכות פסיכיאטרית של 40% בגין "הפרעת התפרצות לסירוגין" והפרעת הסתגלות), ותלושי משכורת. הסיכום הסוציאלי מתאר את קשיי ההשתלבות, הניכור החברתי, והמאמצים של הנאשמת להבין ולשנות את דרכי תגובתה באמצעות טיפול פרטני. **טיעוני הצדדים** 9. **התביעה** הדגישה את חומרת התקיפה, ברוטאליותה והמשכה, המעידה על "בוז" כלפי רשויות החוק. היא ביקשה שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן החורגת לקולא, ועתרה למתחם עונש הנע בין 6 חודשי מאסר (שעשויים לרצות בעבודות שירות) ל-18 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בנסיבות האישיות של הנאשמת, ביקשה למקמה בתחתית המתחם, כלומר 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. 10. **ההגנה** הודיעה כי הנאשמת מוותרת על עתירתה לביטול הרשעתה, לאור הסדרת מעמדה בישראל. ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, בשל הקשיים הבריאותיים והנפשיים, והחשש לפגיעה ביכולת הפרנסה. הופנתה הלכת "קלנר" ו"לופליאנסקי" בנוגע לחריגה ממתחם העונש. **דיון והכרעה** **שאלת ביטול ההרשעה** 11. בית המשפט דן תחילה בשאלת ביטול ההרשעה, וקבע כי הכלל הוא הרשעה, וחריגה ממנו תיעשה רק במקרים חריגים, כאשר יש חוסר יחס סביר בין הנזק הצפוי מההרשעה לבין חומרת העבירה, וכי ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וסוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה. 12. במקרה זה, הנאשמת חזרה בה מעתירתה לביטול ההרשעה, ולאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, שהמליץ שלא לבטלה. לפיכך, לא נדרש בית המשפט להכריע בשאלתה. 13. למעלה מן הצורך, מציין בית המשפט כי גם אם הייתה עומדת על עתירתה, לא היה מקום להורות על ביטול הרשעתה, וזאת בשל חומרת העבירות – תקיפת עובד ציבור ואיומים ברצח – שאינן ברף הנמוך, ועלולות לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה, ובראשם שיקולי הרתעה. הודגש כי עבירת תקיפת עובד ציבור, במיוחד בנסיבותיה, אינה מאפשרת בדרך כלל ביטול הרשעה. **מתחם העונש ההולם** 14. בית המשפט קבע כי במעשיה, הנאשמת פגעה בערכים חברתיים מוגנים של שלמות הגוף והנפש, האוטונומיה של האדם, כבודם ומעמדם של עובדי הציבור, ושלטון החוק. חומרת המעשים גוברת בשל אופיים המתמשך, האלימות הברוטאלית, והאיומים ברצח. 15. בית המשפט שקל לחומרה את משך התקיפה (כ-3 דקות), את ריבוי המכות, את האלימות כלפי עובד ציבור שמילא תפקידו, את החבלות שנגרמו לו, ואת פוטנציאל הנזק. כן נלקחו בחשבון האיומים והקללות. 16. נשקלו גם שיקולים לקולא: היעדר תכנון מוקדם, מצוקה רגשית, חרדה, תחושת השפלה וחוסר אונים על רקע מצבה הנפשי והכלכלי, והיותה של הסתבכות זו ראשונה בחייה. עם זאת, הודגש כי מצוקה אישית, ליקוי נפשי או מצב כלכלי אינם מצדיקים אלימות כה ברוטאלית כלפי עובד ציבור. 17. על סמך ניתוח הפסיקה במקרים דומים, נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. **סטייה ממתחם העונש** 18. בית המשפט לא מצא כי קיימים שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. 19. לגבי בקשת ההגנה לסטות ממתחם העונש בשל מצבה הרפואי והנפשי, לאור הלכת "לופליאנסקי", בית המשפט קבע כי החריג נועד למקרים נדירים וחריגים ביותר, שבהם עונש מאסר עלול לסכן את חיי הנאשם או לקצר משמעותית את תוחלת חייו. במקרה זה, הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשמת כשירה לביצוע עבודות שירות, ולא הוכח כי מצבה הבריאותי או הנפשי כה חמור עד כדי סיכון חיים. 20. כמו כן, מצבה הכלכלי הקשה של הנאשמת, אף כי נלקח בחשבון, אינו מצדיק הימנעות מענישה הולמת, במיוחד כאשר מדובר בתקופה יחסית קצרה של עבודות שירות. **מיקום הנאשמת בגדרי המתחם** 21. בית המשפט מיקם את הנאשמת בתחתית מתחם העונש ההולם, תוך מתן משקל לשיקולים לקולא, כגון הודאתה, חרטה, לקיחת אחריות, חיסכון בזמן שיפוטי, מצוקתה הרגשית, היותה הליך ראשון, והתקופה שחלפה ללא הסתבכות נוספת. כמו כן, נלקחו בחשבון מאמצי השיקום שלה. 22. עם זאת, בית המשפט קבע כי המלצת שירות המבחן להימנע מעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, אינה יכולה להתקבל, שכן היא חורגת ממתחם העונש ההולם, ואינה לוקחת בחשבון את הצורך בענישה מוחשית ומרתיעה, וכן את שיקולי הגמול וההרתעה, לרבות הרתעת הרבים. **סוף דבר** 23. לאור כל האמור, ובהתחשב באיזון בין האינטרס הציבורי לענישה הולמת לבין הנסיבות האינדיבידואליות של הנאשמת, גזר בית המשפט את העונשים הבאים: * **מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות:** חודשיים מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות במועצה דתית ת"א-יפו. הוטלו הנחיות מפורטות לגבי תנאי ביצוע העבודות, כולל מגבלות בריאותיות, בדיקות שתן, ואיסורים על אלכוהול וסמים. * **מאסר על תנאי:** 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, בגין עבירת אלימות. * **מאסר על תנאי:** 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, בגין עבירת איומים. * **התחייבות כספית:** 1,000 ₪, שלא תעבור עבירת אלימות או איומים במשך שנתיים. * **פיצוי למתלונן:** 1,000 ₪, בתשלומים חודשיים. 24. הודגש כי הענישה, אף לאחר תיקון 113 לחוק, היא אינדיבידואלית, וכי בית המשפט יודע להבחין בין מקרה למקרה.