פל"א 4474-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק: **רקע עובדתי:** הנאשם, רשואן סמארה, הורשע בכתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע (מעל 15 שנים) וללא ביטוח. זוהי הרשעתו העשירית בעבירת נהיגה בזמן פסילה והאחת עשרה בעבירת נהיגה כשרישיון פקע. הנאשם הודה בכל המיוחס לו. **עיקר הניתוח המשפטי:** 1. **חומרת העבירות והעבר התעבורתי:** * **נהיגה בזמן פסילה:** בית המשפט הדגיש את חומרת העבירה, במיוחד לאור הישנותה. ההפניות לפסקי דין כגון **רע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל** ו**רע"פ 155/23 נאור ברנס נ' מדינת ישראל** ממחישות את המגמה בפסיקה להטיל עונשים מחמירים, הכוללים מאסר בפועל ממושך והפעלת מאסרים מותנים, במקרים של נהיגה חוזרת בזמן פסילה. הדגש הוא על כך ש"מורא החוק אינו חל" על נאשמים כאלה, ו"רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך". * **נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע:** בית המשפט מציין שהרישיון פקע למעלה מ-15 שנה, ומתייחס לפסיקה הקובעת כי משך הפסילה נקבע ביחס למשך הפקיעה (**עפ"ת 24055-11-13, מדינת ישראל נ' ראדי אשוי**) וכי אין מדובר בחריגה קיצונית מהמתחם כאשר מדובר בפקיעה ממושכת ובעבר דומה (**רע"פ 1973/13 אסד חסן נ' מ"י**). * **נהיגה ללא ביטוח:** בית המשפט מצביע על ההשלכות החמורות של עבירה זו, הן מבחינת הסיכון שמוטל על הציבור במקרה של תאונה, והן מבחינת העול הכלכלי המוטל על הציבור במקרה של חוסר יכולת להיפרע מהנהג הפוגע (**רע"פ 2666/12 אמיר עטאללה נ' מדינת ישראל** ו**רע"פ 3104/11 נידאל פדילה נ' מדינת ישראל**). 2. **שילוב עבירות והקביעה של מתחם ענישה כולל:** * בית המשפט מכיר בכך שהמדובר באירוע אחד הכולל שילוב של עבירות חמורות. הפסיקה מדגישה כי שילוב זה "יש בו לא רק דופי פלילי, אלא אף מוסרי כפול", הכולל סיכון מובהק לעוברי דרך וקשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות (**רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל**). * בהתאם לכך, בית המשפט קובע **מתחם ענישה כולל** שנע בין 18 חודשי מאסר בפועל ועד 36 חודשים, ובין 6 שנות פסילה ועד פסילה לצמיתות. קביעת מתחם רחב כזה נועדה לאפשר גמישות בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה, תוך שיקוף חומרת שילוב העבירות. 3. **הפעלת סעיף 40א(א)(2) לפקודת התעבורה - פסילה לצמיתות:** * זהו אחד ההיבטים המרכזיים והחדשניים בגזר הדין. בית המשפט קובע כי הנאשם נכנס לגדרו של סעיף זה, אשר מחיל פסילה לצמיתות במקרים של נהיגה בזמן פסילה, כאשר מדובר בהרשעה חוזרת. * הפסיקה המובאת במקרה זה (לדוגמה, **עפ"ת 205-02-25 מוסטפא סרסור נ' מדינת ישראל**, **עפ"ת 34758-07-19 חאלד דגמש נ' מדינת ישראל**, **עפ"ת 37801-07-23 אמיר ביאדסי נ' מדינת ישראל**) מחזקת את המגמה להחיל פסילה לצמיתות כאשר מדובר בנאשמים שאינם לומדים מטעויותיהם וחוזרים על עבירות מסוכנות אלו שוב ושוב. * בית המשפט מציין במפורש כי "לשון הסעיף ברורה ובהעדר נסיבות מיוחדות, אין מנוס מענישה זו". זאת, למרות שבמקרים אחרים, כפי שמובא, בית המשפט בחר שלא להחיל את הסעיף בשל נסיבות אישיות ואף "ניצני הבנה" של הנאשם. במקרה הנוכחי, התנהלות הנאשם לאחר שקיבל הזדמנויות בעבר (לרבות הליכי שיקום שלא צלחו) הובילה להחלטה להחיל את הפסילה לצמיתות. 4. **עונשים שהוטלו והמיקום במתחם הענישה:** * **פסילה לצמיתות:** זוהי ההחלטה המשמעותית ביותר, המשקפת את הגישה המחמירה כלפי נאשמים החוזרים על עבירות מסוכנות אלו. * **36 חודשי מאסר בפועל:** מדובר בעונש הנמצא בקצה העליון של מתחם הענישה שנקבע (18-36 חודשים). החלטה זו מבוססת על הישנות העבירות (נהיגה בפסילה בפעם ה-10, רישיון פקע בפעם ה-11), מסוכנותו הגבוהה של הנאשם, והכשלון של עונשים קודמים (מאסר בפועל ופסילות) להרתיעו. * **הפעלת מאסר מותנה (9 חודשים):** בית המשפט מפעיל באופן חלקי את המאסר המותנה (6 חודשים במצטבר, 3 חודשים בחופף), זאת למרות שלרוב היה נוהג להפעילו באופן מלא יותר. ההקלה החלקית מוסברת בכך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, אך גם הדגש על כך שהנאשם "בחר לנצל לרעה אמונו של בית המשפט ונהג שוב". * **סה"כ מאסר בפועל:** 42 חודשים (36+6). * **פסילה על תנאי ותנאי נוסף:** מדובר בסנקציות נלוות, המיועדות להרתעה נוספת. 5. **שיקולי גמול והרתעה לעומת שיקולי שיקום:** * בית המשפט מצהיר במפורש כי "שיקולי הגמול וההרתעה על שיקולי היחיד". זוהי אמירה המשקפת את העדיפות שניתנת לאינטרס הציבורי ולשמירה על ביטחון הדרכים, על פני התחשבות במצב הנאשם, במיוחד כאשר הוא מפגין חוסר שיקום והרתעה. * התייחסות לבקשת הנאשם לרצות מאסרו בכלא חרמון לצורך הליך שיקומי נלקחה בחשבון (בהתאם להערת שב"ס), אך הדבר לא שינה את מהות העונש. * התייחסות לטענות ההגנה בנוגע להסעת הבת לבית החולים ולטיפול באם החולה נדחתה, תוך הדגשה כי אלו אינן מצדיקות הקלה בעונש, ואף מעידות על חוסר אחריות של הנאשם כמקרה של משמורן יחיד. **חידושים ודגשים:** * **החלת פסילה לצמיתות:** ההחלטה להחיל פסילה לצמיתות על הנאשם, למרות שלא תמיד נעשה כך גם במקרים דומים, מחדדת את המדיניות המחמירה כלפי עברייני תעבורה חוזרים ונשנים, ומהווה כלי הרתעתי משמעותי. * **הדגשת האינטרס הציבורי:** גזר הדין מדגיש באופן חוזר ונשנה את האינטרס הציבורי בשמירה על בטיחות הדרכים ואת הנזק החמור שנגרם לחברה כתוצאה ממעשי הנאשם. * **קביעת מתחם ענישה כולל:** הדרך שבה בית המשפט קבע מתחם ענישה המקיף הן את רכיב המאסר והן את רכיב הפסילה, משקפת הבנה של מכלול העבירות וחומרתן. * **"גזר דין מתקן":** העובדה שפורסם "גזר דין מתקן" בשל טעות סופר מלמדת על התהליך הפורמלי והמדויק הנדרש בהליכים משפטיים, גם כאשר מדובר בטעות שאינה מהותית. **לסיכום:** גזר הדין משקף גישה שיפוטית מחמירה וחד משמעית כלפי עברייני תעבורה חוזרים, במיוחד כאשר מדובר בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון תקף. בית המשפט נתן משקל מכריע לעברו התעבורתי המכביד של הנאשם, למסוכנותו הגבוהה, ולכשלון ההרתעה של עונשים קודמים. ההחלטה להטיל פסילה לצמיתות, בשילוב עם עונש מאסר בפועל משמעותי, מהווה הבעת עמדה ברורה של בית המשפט בדבר חשיבות ההגנה על שלום הציבור וביטחונו בדרכים, גם במחיר של פגיעה בזכויות הפרט.