תמ"ש 2862-05-20

תקציר

הבן טען כי אמו הבטיחה לו שהוא יירש את החווה, ולכן הוא השקיע בה, כולל הסדרת חובות החווה והקמת מתקן חליבה. עוד טען כי לא קיבל שכר הולם עבור עבודתו בחווה וביקש פיצוי כספי בסך כולל של למעלה מ-3 מיליון שקל, וכן זכות להתגורר בבית משני בחווה, בו הוא מתגורר כיום. האם הכחישה הבטחה כזו והגישה תביעה נגדית בדרישה לפינוי הבן. השופט פסק לטובת האם ולא מצא ראיות לכך שהבטיחה להשאיר את החווה לבנה. גם תביעותיו של הבן לפיצוי כספי נדחו בשל היעדר ראיות על השקעותיו במשק, והשופט קבע כי יש לדון בתביעותיו הקשורות לעבודה בבית הדין לעבודה. השופט קיבל את תביעת הפינוי של האם והורה לבן ולמשפחתו לפנות את הבית המשני בתוך שלושה חודשים. הבן חויב לשלם 25,000 ₪ והבן ואשתו חויבו לשלם 10,000 ₪ עבור הוצאות המשפט של האם.