תלה"מ 33146-06-21

תקציר

פסק דין זה מתאר את ההחלטות שהתקבלו בתביעת מזונות ילדים בין זוג גרוש עם שני ילדים קטינים. תחילה קובע השופט את המקורות והקווים המנחים לקביעת תשלומי מזונות ילדים על פי הדין העברי, הקובע כי חובת האב כלפי ילדיו הקטינים מבוססת על צרכיהם המהותיים ויכולתו לשלם. צרכים אלה כוללים מזון, ביגוד, מחסה, חינוך והוצאות בריאות. לאחר מכן השופטת מעריכה את גובה ההכנסות של הצדדים, מוצאת כי הכנסתו החודשית של האב עומדת על 13,000 ש"ח ומעריכה את הכנסתה של האם כגבוהה מהכנסתה הנתבעת, 6,000 שקל, וקובעת אותה על 8,500 שקל לחודש בשל ניסיונותיה להסתיר את הכנסותיה בפועל. למרות החלוקה השוויונית של זמני ההורות, בית המשפט מחליט שלא כל הורה אחראי להוצאות הילדים במהלך שהותם ופוסק כי על האב להשתתף בהוצאות הילדים בזמן שהותם עם האם, בהתחשב בפערי ההכנסות. השופט קובע את תשלומי המזונות עבור כל ילד. עבור הילד הגדול, האב ישלם 1,200 שקל בחודש עד הגיעם לגיל שש, ולאחר מכן 800 שקל לחודש עד שיגיע לבגרות או יסיים תיכון. לגבי הילד הצעיר, שמקבל קצבת נכות, השופט קובע כי הקצבה תשמש להוצאות רפואיות וכלליות של הילד, והאב יצטרך לשלם 800 שקל בחודש רק אם הקצבה תיפסק. השופטת מפרטת גם הוראות להוצאות חינוך ורפואה, ומצמידה את תשלומי המזונות למדד המחירים לצרכן. כמו כן, האם חויבה להחזיר מחצית מהתשלום הרטרואקטיבי שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי עבור הילד הבכור. לבסוף, השופטת נמנעת מלפסוק הוצאות למי מהצדדים, וציינה כי התנהלות התובע האריכה את ההליך.