ע"א 162/74

תקציר

פסק הדין מחייב את המערערים מס' 1, 2 ו-3, בערבות הדדית, לבצע שני הסכמים להעברת החזקה בדירה והחזקה בה למשיבים מס' 1 ו-2. כן חויבו המערערים 1 ו-3 בתשלום פיצוי קבוע מראש בסך 25,000 ש"ח, בצירוף ריבית והוצאות משפט, בגין עיכוב ביצוע ההסכמים. פסק הדין נובע מתביעה שהגישו המשיבים ביוני 1971, בה ביקשו לאכוף את ההסכמים וביקשו פיצוי בגין האיחור במסירת הדירה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים, והמערערים ערערו. עם זאת, הערעור נעדר שחר. הטענות העיקריות הנוגעות לכשירותו הנפשית של המערערת מס' 1 בעת חתימת ההסכמים ולביטולו הנטען של ייפוי כוח בלתי חוזר אינן מבוססות ואינן מוזכרות בכתבי הטענות. ייפוי הכוח, שאפשר את העברת חלקו של האב בדירה לאם, תקף, והמשיבים, שפעלו בתום לב, אינם יכולים להיות מושפעים מכל הסדר משפחתי פנימי. זאת ועוד, רשאים המשיבים לדרוש הן ביצוע בעין והן פיצויים בשל השיהוי בביצוע החוזה, כמפורט בהסכם ונתמך בתקדימים. קשייהם של המערערים במציאת דיור ועליית מחירי הדירות הם תוצאה של מעשיהם שלהם ואינם שוללים את זכותם של המשיבים לאכוף את ההסכם. לפיכך, בית המשפט העליון דוחה את הערעור ומקיים את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת זכותם של המשיבים לביצוע ספציפי, תוך שהוא מורה למשיבים לשלם את יתרת המחיר בתוך שישה חודשים מיום מתן פסק הדין.