חדל"פ 52115-06-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על החלטת בית משפט קמא לבטל את הליך חדלות הפירעון שיזמה המערערת, לדחות את בקשתה לשיקום כלכלי ולבטל את הצו לפתיחת הליכים. בית המשפט סבור כי החלטתו של בית משפט קמא הייתה מוצדקת בהתבסס על חוסר תום הלב של המערער ועל הנסיבות של יצירת חובותיו. השופט מדגיש את חומרת עבירות המרמה של המערער, שעניינן גניבת כספים שנועדו להחזר חובות מאוכלוסיות חלשות. זאת ועוד, חלק ניכר מחובותיה של המערערת, לרבות חוב מס הכנסה העולה על 8 מיליון ₪, נובעים ישירות מעבירות פליליות אלו, מה שהופך אותן לפטורות מהפטר לפי חוק חדלות פירעון. השופט דוחה גם את הטענה כי היעדר תביעות חוב מצד נפגעי העבירה משפיע על ההחלטה. תחת זאת, הם מדגישים כי על המדינה לפצות את הנושים וכי חוסר תום הלב הקיצוני שהפגין המערער מונע ממנו ליהנות מהליכי חדלות פירעון. לבסוף, בית המשפט קובע כי לנאמן ולמפקח הייתה הזכות לשנות את עמדתם במהלך הליך הערעור וכי מקרה זה אינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, נוכח מומחיותו של בית המשפט קמא. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לכיסוי הוצאות המשיבים.