עמ"ת 54181-12-16

תקציר

השופטת, נאוה בכור, דחתה את הערעור על החלטת בית משפט קמא לדחות את שחרורו של המערער ממעצר בנימוק שלא הייתה חלופה ראויה שתשלול את מסוכנותו לחברה. השופט בכור מצא כי התנהלותו הפרוצדורלית של בית משפט קמא בתיק לא הייתה ללא רבב, אך לא פגעה במערער. היא הדגישה כי החלטות בית המשפט לבקש תסקיר נוסף ולעכב את הדיון לא הצביעו על נטייה לשחרור המערער וכי ציפיותיו של המערער להשתחרר אינן מבוססות. השופט הסכים עם הערכתו של בית משפט קמא בדבר חומרת העבירות שבוצעו לאורך תקופה ארוכה, לרבות סחיטה באיומים, ועם עברו הפלילי העשיר של המערער. בכור הסתמך גם על הדו"ח השלילי של שירות המבחן, שהדגיש את אישיותו התוקפנית של המערער ואת קשייו הכלכליים, והגיע למסקנה כי לא ניתן להקל על מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר כלשהי, לרבות ההצעות לפיקוח במקום אחר. יתר על כן, אופיין של העבירות, לרבות הפוטנציאל שלהן להתבצע מכל מקום, יחד עם התנהגותו של המערער בעבר ובעיותיו הכלכליות המתמשכות, תמכו במסקנה כי לא קיימת חלופה ראויה. השופטת דחתה גם את טענת המערערת בדבר גביית "חוב לגיטימי", וציינה כי היא מבוססת על זיוף וניסיון גניבה. בנסיבות אלה, הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.