רע"א 86/87

תקציר

הערעור מתייחס לשלוש תביעות שהיו תלויות ועומדות בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו והופנו לבוררות של השופט לשעבר חיים שפירא. הבורר דחה את טענת המשיבים קיימברידג' ומנהלה קלינו רוקה וקיבל את תביעתם שכנגד של המבקשים ואת טענתו של המשיב מס' 3, גבריאל גבסו. בית המשפט המחוזי ביטל את פסק הבורר. המבקשים ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הבורר קבע מספר פגישות וקבע מועדים למסירת פרטים ומסמכים מסוימים על ידי המשיבים. המשיבים לא מילאו אחר הצווים באופן שיטתי ועקבי. לאחר מכן דחה הבורר את תביעתם והמשיך בשמיעת הטענות האחרות. המשיבים ביקשו לדחות את הדיונים בשל היעדרותו של המשיב מס' 2, מר רוקה, ששהה בחו"ל, לכאורה בשל מחלה. הבורר דחה את הבקשות ונתן שני פסקי דין. בית המשפט המחוזי ביטל את פסק הבורר בנימוק שלא ניתנה למשיבים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם וראיותיהם, כאמור בסעיף 24(4) לחוק הבוררות. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המבקשים, ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחזיר על כנו את פסק הבורר. בית המשפט קבע כי הבורר פעל כדין וכי אין בסיס משפטי להתערב בפסק דינו הראשון, שכן המשיבים לא מילאו אחר הוראותיו ולא נתנו כל סיבה ממשית להיעדרותו של מר רוקה. באשר לפסק הדין השני, מצא בית המשפט כי הבורר הראה למשיבים שביעות רצון, אך לא סיפק לו מידע מהימן המצדיק דחייה נוספת. בית המשפט הדגיש כי אל לו לבורר להעלים עין מרשלנות וזלזול באופן ניהול הבוררות. עוד קבע בית המשפט כי המשיבים, שהיו מיוצגים על ידי עורך דין לאורך כל תקופת הבוררות, אינם יכולים לטעון כי פסקי הבורר ניתנו בהעדר צד או טענותיו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי בית משפט אינו רשאי לבטל פסק בורר לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות על יסוד חומר ראייתי שלא הוצג בפני הבורר, וכי בכל מקרה החומר שהגישו המשיבים אינו מצדיק את ביטול הפסקים.