ת"א 29811-12-21

תקציר

התובעת, שבבעלותה 50% בנכס ומבקשת לפרק את שותפותה עם הנתבעים (ילדיו ויורשיו החוקיים של דודה המנוח שבבעלותו 50% הנותרים), עתרה לבית המשפט למתן פסק דין מקוצר לפירוק השותפות באמצעות מכירת הנכס לכל המרבה במחיר. הנתבעים הגישו בקשה לדחיית התביעה, בטענה כי כיורשים פוטנציאליים הם אינם נחשבים "שותפים" עד להשלמת רישום הזכויות ומתן צו ירושה. עוד טענו כי יש לדחות את התביעה משום שאחוז האחזקות בפועל של התובעת נמוך מ-50% הרשומים, קיים הסכם שיתוף המגדיר את הליך פירוק השותפות, והתובע מנוע מלטעון טענה זו על סמך התנגדותם הקודמת אליו. בית המשפט, לאחר ששקל את כל הטענות, הגיע למסקנה כי די בזכויות הבעלות של התובע בנכס, אף שאינן 50%, כדי להקנות לו זכות לבקש פירוק שיתוף. בית המשפט גם אינו מוצא טעם בעילות הדחייה האחרות שהעלו הנתבעים, לרבות קיומו של הסכם שיתוף והשתק שיפוטי, שכן מדובר בענייני הגנה הטעונים בירור עובדתי. עם זאת, בית המשפט מוצא כי מעמדם של הנתבעים כיורשים פוטנציאליים שטרם השלימו את רישום הזכויות או קיבלו צו ירושה, יוצר משוכה שיש להתייחס אליה. אמנם קיימת פסיקה התומכת בעמדת התובע, אך קיים גם תקדים לפיו לא ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף כנגד יורשים פוטנציאליים. בית המשפט, בציינו כי יש לשמור את הסעד הקיצוני של הפטר על הסף למצבים חריגים, קובע כי יש לאפשר תחילה לתובע למצות את הליכי צירוף הצדדים הנכונים לתביעה, לרבות הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון שינהל את העיזבון ולהורות לו להיות נתבע בתביעה. הליך זה אמור להיות מהיר מאחר וכבר מתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה. יתר על כן, מאחר שהנתבעים עצמם לא התנגדו למעמדם כיורשים חוקיים, וההליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה יקבעו בקרוב את זהות היורשים החוקיים, הסיכוי שגורם חיצוני אחר יתבע זכויות בעיזבון הוא מזערי. משכך, בית המשפט אינו דוחה את התביעה אלא נותן לתובע 90 יום למנות מנהל עיזבון שישמש כנתבע; אם לא כן, התביעה תיחשב לדחייה עם חופשה להגשה מחדש לאחר השלמת ההליכים הדרושים. ההליכים בתיק מוקפאים עד שהתובע ימסור הודעה על תיקון בתוך 90 הימים שצוינו. בית המשפט מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.