ת"א 14386-10-18

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד רופא שיניים. התובעת טענה כי רופא השיניים הנתבע התרשל בביצוע טיפולי שיניים וגרם לה נזקים. התביעה הגישה חוות דעת מומחה התומכת בטענותיהם, ואילו ההגנה הכחישה אחריות והציגה חוות דעת מומחה סותרת. התיק עבר לדיון הוכחות. בית המשפט הכריע לטובת התובע וקבע כי הנתבע אכן פעל ברשלנות. החלטה זו התבססה על מספר גורמים. ראשית, בית המשפט העביר את נטל ההוכחה לנתבע בשל רשומות רפואיות לקויות וחסרות, אשר היוו נזק ראייתי. שנית, בית המשפט העדיף את חוות דעת המומחה ועדות התביעה על פני זו של ההגנה, ומצא את הראשונה מקצועית ומשכנעת יותר. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנתבע לא מימש את חובת הזהירות המוטלת על התובע, ובכך תמך בטענת הרשלנות. בית המשפט פסק לתובע פיצויים שונים, לרבות פיצוי בגין כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה, וקבע את הסכום הכולל על 180,000 ₪. כמו כן נפסק עלות הטיפולים הנדרשים, בסך 74,250 ₪. כמו כן חויב הנתבע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 23.4% מהסכומים שנפסקו. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים ונחתם על ידי השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין.