ע"א 69405-03-24

תקציר

פסק הדין המדובר נובע מסכסוך כספי שעניינו חוב של 270,842 ₪ בגין סחורה שסופקה לחברה. המשיב, לו היה חייב החוב, הגיש תביעה נגד המערערים, שנטען כי חתמו על ערבויות לחוב. המערערים טענו כי חתימותיהם זויפו וכי הוטעו, וביקשו לדחות את התביעה. בית משפט השלום בתל אביב-יפו, בראשות השופטת אפרת בוסניאן, פסק לטובת המשיבים, קיבל את תביעתם במלואה והורה למערערים לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין מסכם את ההליכים הממושכים, שכללו טענות לזיוף, עדויות עדים מומחים ודיוני הוכחות. בית משפט קמא מצא כי המשיב הצליח להוכיח את קיומו של החוב ואת חבותם האישית של המערערים. בית המשפט דחה את טענות הגנתם של המערערים, ומצא כי עדויותיהם חסרות אמינות וטיעוניהם אינם משכנעים. המפתח להכרעת הדין היה פרשנותו של בית המשפט לראיות מומחים, אשר סתרה את טענות הזיוף של המערערים. למרות הסכמת הצדדים להתייחס לחוות דעת המומחה כמכרעת, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו והגיע למסקנה שונה, בהתחשב בממצאי המומחה לצד ראיות אחרות. הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום נדחה לאחר מכן. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו היסודי והמנומק היטב של בית משפט קמא, והדגישה כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות. בית המשפט אישר את פרשנותו של בית משפט קמא לראיות ולממצאיה העובדתיים, אשר לא ערערו עליהם די הצורך כדי להצדיק דחייה. זאת ועוד, ערכאת הערעור הבהירה את תפקידו של עד מומחה והסכימה עם גישתו של בית משפט קמא לחוות דעת המומחה, במיוחד נוכח הנסיבות של מתן דגימות חתימה על ידי המערערים. בנוסף לדחיית הערעור, חויבו המערערים בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 15,000 ₪. פסק הדין נחתם בכך שחזר על דחיית הערעור, הדגיש את חבות המערערים והתווה את אכיפת הערבות הכספית. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.