ת"א 28754-08-10

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך רכוש בכפר חורפיש משנות השישים. ניתנו שני פסקי דין, האחד בשנת 1964 והשני בשנת 1966, שניהם בעניין רישום חלקות מקרקעין על שם רשות הפיתוח. פסק הדין הראשון עסק בחלקות 55א ו-54, ואילו פסק הדין השני נבע מהסכם פשרה בין מדינת ישראל לבין עלי סאלח אחמד ח'יר א-דין, ועסק בחלקות 38, 55ב ו-56. התובעים בתיק הנוכחי, בני משפחת א-דין, טוענים כי פסק הדין השני התבסס על טעות הדדית בנוגע לגבולות חלקת האדמה המכונה "עריד אבו קישק". עם זאת, השופטת לא מצאה ראיות להתנהלות מרמה מצד המדינה וקבעה כי התובעים אחראים לשיהוי בהגשת תביעתם, למעלה מ-40 שנה לאחר מעשה. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה, ללא צו להוצאות, בשל היעדר ראיות והתיישנות. למרות אי התאמות מסוימות בשטחים שהוגדרו בחלקות, השופט קבע כי אין זה סביר שפקיד ההסדר או רשויות המדינה ביצעו מעשי מרמה כלשהם, אשר יהיה צורך בהם כדי לבטל את פסקי הדין הקודמים לפי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין.