ע"ע 444/08
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את הערעור על חיוב המערער, עורך דין המייצג לקוח, בהוצאות אישיות. ההחלטה מתבססת על הימנעותו של עורך הדין מלציין במפורש את המקום בו הוכן תצהירו של מרשו. לדברי בית המשפט, מחדל זה גרם לשיהוי מיותר ולהוצאות נוספות למדינה, שנאלצה להגיש תגובה נוספת. בית המשפט הדגיש כי הטלת הוצאות אישיות מהווה סנקציה על התנהגות עורך דין המעכבת הליכים בבית המשפט. בית המשפט מכיר בכך שיש לשמור סנקציה כזו למקרים חריגים, אך סבור כי מקרה זה מצדיק זאת. ההשמטה משמעותית במיוחד נוכח חובת המערער לציין את מקום הכנת התצהיר בהחלטות בית הדין האזורי ואת ההשפעה הפוטנציאלית על פסק הדין. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענת תום הלב של המערער אינה נתמכת, כפי שמעידה הימנעותו מלציין את מקום הכנת התצהיר במקרים קודמים. עם זאת, המדינה הסכימה שלא לתבוע הוצאות אישיות בגין בקשות לדחיית אגרה, ובית המשפט המליץ למדינה לכבד התחייבות זו. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות שני הצדדים ולא ייפסקו הוצאות נוספות בגין ערעור זה, ובלבד שהמערער יתקן את התנהלותו בעתיד.
חקיקה מקושרת
ע"ע 444/08 ולדימיר מיסיוק נ' מדינת ישראל, עבודה ארצי (27.1.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.