ת"ק 32072-07-22

תקציר

הנתבע לא התייצב למשפט, ובית המשפט נתן פסק דין לטובת התובע על סמך כתב התביעה. לאחר מכן הגיש הנתבע בקשה לבטל את פסק הדין, שנדון לפי תקנה 176 לתקנות סדר הדין האזרחי, ודרש טעמים מיוחדים להארכת המועד. בית המשפט שקל את עקרונות סופיות ויעילות הדיונים, את התנהלותם ותום ליבם של הצדדים ואת נסיבות השיהוי. נפסק כי הגנתו המשפטית של הנתבע, שהעלתה טענה תקפה, היוותה טעם מיוחד להארכת המועד. כמו כן, דן בית המשפט בביטולן של החלטות שלא נכח בהן בעל דין, כמפורט בתקנה 12 לתקנות שיפוט תביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ו-1976. על פי תקנה זו, בית משפט רשאי לבטל החלטה שניתנה שלא בפניו בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה לבעל הדין. השופט ציין כי פסק דין פגום במעמד צד אחד יבוטל מבלי לשקול לגופה של ההגנה. מאחר שהנתבעים לא הצליחו להוכיח כי לא קיבלו את כתב התביעה, לא הייתה עילה להורות על ביטול פסק הדין. עם זאת, בהתחשב בשיקול הדעת לבטל את פסק הדין ובזכות החוקתית לעיון בצדק, החליט בית המשפט לבטל את פסק הדין נגד הנתבע, בכפוף לתשלום הוצאות לתובע. הדבר היה מוצדק, שכן הימנעותו של הנאשם מלהתייצב לא הפגינה זלזול בוטה או בורות מכוונת בהליכים. פסק הדין בוטל על מנת להבטיח את זכותו של הנתבע לשימוע הוגן, תוך פסיקת הוצאות כסעד לתובע. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים ונמסרה בהתאם.