ת"צ 34664-06-11

תקציר

פסק דין זה דן ביישומו של פסק דין קודם, עמר נ' עיריית חדרה, שקבע כי השיטה הראויה לחישוב שטחי נכסים לצורכי ארנונה היא השיטה המדויקת, וכל שיטה אחרת – תמיד עיגול כלפי מעלה, תמיד עיגול כלפי מטה או לסירוגין – אינה חוקית. פסק הדין הנוכחי בוחן האם פסק דין זה חל רטרואקטיבית על עיריית חולון, שגבתה מסים בשיטות עיגול שונות, לרבות עיגול כלפי מעלה בלבד, והאם תיקון שבוצע לאחרונה לחוק ההסדרים משפיע על שאלה זו. המבקש, מר אשר ברנדט, טען כי ההתעשרות של עיריית חולון בשיטת העיגול כלפי מעלה לא קוזזה על ידי עיגול כלפי מטה, ולכן על העירייה להשיב את המסים שנגבו ביתר לנישומים. העירייה המשיבה, לעומת זאת, טענה כי הלכת עמר יצרה תקדים פרוספקטיבי מחייב בלבד וכי תיקון לחוק הרלוונטי אישר למעשה את שיטות העיגול בהן השתמשה. בית המשפט מצא כי העירייה לא השתמשה באופן בלעדי בשיטת העיגול כלפי מעלה, שכן חלק מהנכסים עוגלו מעלה ומטה. לפיכך, החריג בהלכת עמר לגבי עיריות שתמיד נקטו בשיטת העיגול לא חל במקרה זה. יתר על כן, התיקון האחרון לחוק, שאפשר לעיריות שהשתמשו בשיטת העיגול לפני התיקון להמשיך לעשות זאת עד סוף שנת 2021 לצרכים ארגוניים, לא שינה את אי חוקיות השיטה. מאחר שהעירייה כבר הודתה בגביית יתר וזיכתה חלק מהנכסים, היא אינה יכולה לטעון כעת כי נקטה בשיטה אחרת. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין אפשרות סבירה להכריע בשאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות לטובת קבוצת המבקשים, ועל כן נדחתה הבקשה לתביעה ייצוגית. לכל צד ניתנה האפשרות להגיש תביעות בנוגע לפיצויים ואגרות.