תב"כ 44/21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של המקרה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **הליך משפטי:** הדיון מתמקד בעתירה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת, במסגרתה נבחנת פעילות תעמולתית של רשימת ש"ס. המדובר הוא בעתירה שהוגשה על ידי עותרת ציבורית. **מוקד העניין:** העניין המרכזי הוא פרסומים מטעם רשימת ש"ס המבטיחים לתומכיה "אות בספר תורה שיוכנס אחר כבוד לכותל המערבי במעמד גדול ומכובד". פעילות זו נבחנת לאור הוראות חוק דרכי תעמולה וחוק הבחירות לכנסת. **השאלה המשפטית המרכזית:** האם ההבטחה של מתן "אות בספר תורה" כנגד הצבעה לש"ס או שכנוע אחרים להצביע לש"ס, מהווה "מתנה אסורה" לפי סעיף 8 לחוק דרכי תעמולה, או שהיא נכללת באיסורים הקבועים בסעיף 122 לחוק הבחירות (שוחד בחירות)? **המסגרת הנורמטיבית וניתוח משפטי:** 1. **איסור מתנה אסורה (סעיף 8 לחוק דרכי תעמולה):** * **תכלית האיסור:** מניעת השפעה בלתי הוגנת על הבוחר ושמירה על טוהר הבחירות, על ידי הבטחת חופש הבחירה ואספקת כלים החורגים מהעברת המסר התעמולתי בלבד. * **מבחן "המתנה" לפי דנג"צ שרלי הבדו:** המבחן המרכזי אינו השווי האובייקטיבי של החפץ, אלא **הערך הסובייקטיבי שלו בעיני הבוחר הסביר**. יש לבחון את ה**תכלית הדומיננטית** של הענקת החפץ בעיני הבוחר הסביר: האם הוא משמש בעיקרו כמדיום לקליטת המסר הפוליטי (תשורה מותרת) או שהוא משרת תכלית אחרת (מתנה אסורה). התכלית העיקרית המותרת היא תעמולתית/ביטוי, בעוד שתכלית שאינה תעמולתית (ערך כלכלי או אחר) מהווה תכלית טפלה. * **יישום על המקרה:** * בעיני הבוחר הסביר, "אות בספר תורה" אינו משרת תכלית תעמולתית גרידא, אלא יש לו **ערך רוחני ומיסטי משמעותי**. * השימוש בפסוק מדברים ("ה' אלוהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם") ושם המבצע ("מבצע יוסף עליכם") מחזקים את ההיבט הרוחני והמיסטי, המרמזים על ברכה. * חוות דעת משפט עברי שצוטטה קובעת כי "האות בספר התורה... מאגדת אותו בקשר רוחני עם ספר התורה כולו המשתייך לתנועת ש"ס" וכי יש הרואים בכך "כלי ביטחון" או "קמיעה רוחנית". * הכנסת ספר התורה לכותל המערבי במעמד חגיגי מוסיפה נופך קדושה וחגיגיות, ומחזקת את הערך הסובייקטיבי בעיני הבוחר. * **הבחנה מבולוניות שמן:** בניגוד למקרה של בקבוקוני "שמן סגולה" (שבו נקבע כי מדובר במתנה אסורה כי התכלית הדומיננטית לא הייתה תעמולתית, אלא ערך רוחני/מיסטי), כאן הערך הרוחני/מיסטי הוא המרכזי. * **מסקנה:** בהתאם למבחנים שנקבעו, "אות בספר תורה" מהווה **מתנה אסורה** לפי סעיף 8 לחוק דרכי תעמולה, שכן התכלית הדומיננטית בעיני הבוחר הסביר אינה תעמולתית. 2. **שוחד בחירות (סעיף 122 לחוק הבחירות):** * **הוראות רלוונטיות:** * סעיף 122(1): אוסר על נתינה או הצעה של שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצבעה. * סעיף 122(6): אוסר על שידול אדם להצביע או להימנע מהצבעה, בדרך של "הבטחה להעניק ברכה, או מתן קמיע". "קמיע" מוגדר כ"לרבות כל חפץ שבעיני חלק מהציבור יש ביכולתו להיטיב או להרע עמו". * **סעיף 123 לחוק הבחירות:** מבהיר כי אין נפקות לסוג השוחד (כסף, שירות, טובת הנאה), לאופן ההשפעה (על הבוחר עצמו או על אחר), או לנסיבות הנתינה. * **יישום על המקרה:** * ההבטחה ל"אות בספר תורה" עבור הצבעה או שידול אחרים להצביע, עשויה להיחשב כהבטחה להעניק ברכה (לאור השימוש בפסוק המכיל את המילה "ברכה" ושם המבצע), ו/או כמתן "קמיע" (בהינתן הערך הרוחני/מיסטי וה"כוח" המיוחס לחפץ בעיני הבוחר). * **היבט הזמן:** הפרסומים נעשו בסמיכות למועד הבחירות (כשלושה שבועות לפני), דבר המחזק את החשש לשיחוד בוחרים. הפסיקה בעניין שחייבר נגד בוקאעי מדגישה את הצורך לבחון היטב את הכוונה האמיתית במעשים כאלה הנעשים בסמיכות לבחירות. * **יסוד ההשפעה (סעיף 122(1)):** נדרשת רק אפשרות להשפיע, לא הוכחת השפעה בפועל. העובדה שההבטחה ניתנה רק למי שיודיע על כוונתו להצביע או ישכנע אחר, לכאורה מראה על ניסיון להשפיע על בחירת הבוחר. * **החלטת בית המשפט:** למרות שהדברים עשויים להפר את סעיף 122(1) או (6) לחוק הבחירות, העותרת לא ביססה את יסודות העבירה לפי מידת ההוכחה הנדרשת. **השופט מגיע למסקנה כי המשיבה פעלה בניגוד לסעיף 8 לחוק דרכי תעמולה, ולפיכך אינו מכריע באופן סופי לגבי תחולת סעיף 122 לחוק הבחירות, ומוסיף כי "דומה כי לנוכח אי הבהירות אין לנקוט בהליכים נגד המשיבה בהקשר זה".** זוהי החלטה המעידה על זהירות משפטית כאשר ניתן להגיע להכרעה על בסיס עילה ברורה יותר. 3. **סוגיות נוספות (הערות אגב):** * **מאגר מידע:** הופעת פרסום הטלפון לתומכים ובקשה לאיסוף שמות של אנשים נוספים שיובאו להצביע, מעלה חשש להיווצרות מאגר מידע שאינו עומד בתנאי חוק הגנת הפרטיות. עם זאת, השופט מציין כי נושא זה לא נטען בפניו ולא קובע בו מסמרות. **הסעד:** * **הוראה מיידית:** המשיבה (ש"ס) נדרשת לחדול **לאלתר** מתעמולת הבחירות האסורה ("מבצע יוסף עליכם") ולהסיר את הפרסומים הנוגעים לכך. * **מועד ביצוע:** עד לתאריך 04.04.2019 בשעה 18:00. * **השלמת ספר התורה:** כדי שלא לפגוע בספר התורה, המשיבה רשאית להשלים את כתיבתו (שלא באמצעות בוחרים-בכוח או תומכים) ולהכניסו לכותל המערבי **רק לאחר יום הבחירות**. * **הוצאות:** לא נפסקו הוצאות משפט, לאור העובדה שהעותרת היא עותרת ציבורית. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **חידוד מבחן "המתנה האסורה" (סעיף 8 לחוק דרכי תעמולה):** פסק הדין מרחיב ומיישם את המבחן שנקבע בדנג"צ שרלי הבדו, המדגיש את **הערך הסובייקטיבי בעיני הבוחר הסביר** ואת **התכלית הדומיננטית** של הענקת החפץ. הוא מדגיש כי לא רק שווי כלכלי אובייקטיבי, אלא כל שווי שהבוחר מייחס לחפץ (רוחני, מיסטי) יכול להפוך אותו למתנה אסורה. * **קשר בין ערך רוחני/מיסטי ל"מתנה אסורה":** פסק הדין קובע כי הבטחת "אות בספר תורה" בעל ערך רוחני/מיסטי משמעותי, במיוחד כאשר היא מלווה באזכורים תנ"כיים ובמעמד חגיגי, מהווה מתנה אסורה, מכיוון שהתכלית הדומיננטית אינה תעמולתית. * **הבחנה בין אמצעי תעמולה ל"דבר מה נוסף":** הניתוח מדגיש כי אמצעי תעמולה לגיטימיים (כמו סטיקרים) הם כאלה שהמסר התעמולתי הוא הדומיננטי בהם, גם אם יש להם שווי סמלי. לעומת זאת, כאשר מוענק "דבר מה נוסף" בעל ערך (רוחני/מיסטי במקרה זה) מעבר למסר הפוליטי, הדבר הופך למתנה אסורה. * **גמישות בהחלת איסורי שוחד בחירות:** אף שהשופט מגיע למסקנה כי הפעולה עשויה לעלות כדי הפרת סעיף 122 לחוק הבחירות (מתן ברכה, קמיע), הוא נמנע מהכרעה סופית ומפנה להפרת סעיף 8 לחוק דרכי תעמולה, תוך ציון "אי הבהירות" בהקשר של סעיף 122. הדבר משקף גישה זהירה של בית המשפט, המעדיף להכריע על בסיס העילה הברורה ביותר. * **חשיבות ההקשר הזמני:** ההחלטה מחדדת את החשיבות של סמיכות מועד הבחירות להערכת כוונות בעת חלוקת טובות הנאה, כפי שעולה מפסיקת בית המשפט המחוזי. בסיכומו של דבר, פסק הדין מהווה דוגמה ליישום עקרונות דיני התעמולה והבחירות, תוך שימת דגש על התכלית והערך הסובייקטיבי בעיני הבוחר, ועל ההבחנה העדינה בין מסר תעמולתי לבין מתנה אסורה בעלת משמעות רוחנית או מיסטית.