ע"א 2891/99

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין של בית המשפט לנוער בתל אביב. הערעור הוגש על ידי אם שביקשה לקבל משמורת על שני ילדיה בעקבות גירושיה מאביהם. הליכי הגירושין, שהחלו בשנת 1995, הותירו את סוגיית המשמורת ללא פתרון. החלטת בית המשפט לנוער, שהוציא את המשמורת משני ההורים והעניק אותה לרשויות הרווחה, התבססה על הקביעה כי הילדים נמצאים בסיכון בשל ניכור הורי מצד האב וחוסר יכולתה של האם להתמודד עם לחצי המצב. התסמונת, שהתאפיינה במרד של הילד באחד ההורים, נבעה ככל הנראה ממאבקי הכוח והסביבה המלחיצה שנוצרה בעקבות מאבק הגירושין החריף של ההורים. שני ההורים ערערו על החלטת בית המשפט לנוער, מתוך סברו כי הילדים צריכים להיות עם ההורה השני או לחילופין להתחלק ביניהם. עם זאת, סגן נשיא מחוז תל אביב, השופט חיים פורת, אישר את פסיקת בית המשפט לנוער והדגיש כי מחלוקת המשמורת בין ההורים צריכה להתברר בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. השופטת פורת הסכימה עם החלטת בית המשפט לנוער, וסברה כי זו הדרך היחידה להבטיח את שלומם של הילדים ואת גישתם לטיפול הכרחי שלא בהשפעת הסכסוך ההורי הרעיל. השופטת ציינה גם את הצורך של שני ההורים לקבל טיפול ואת האפשרות לבחון מחדש את הסדרי המשמורת לאחר שיסתיימו המאבקים המשפטיים. בקשת האם לעיכוב ביצוע נדחתה, ובקשתה להוצאות לא הייתה מוצדקת.