ת"א 1368-07-23

תקציר

עניינה של החלטת בית המשפט בבקשה לדחיית תביעה על הסף על יסוד התיישנות. טענת התובעים מתייחסת לרשלנות רפואית נטענת בטיפול בחולה שנפטר. הנתבעים טוענים כי התביעה התיישנה ודינה להידחות על הסף. בית הדין מכיר בכך שדחייה על הסף היא צעד דרסטי השמור למקרים מובהקים בהם אין לתביעה סיכוי להצליח. זה נעשה כדי למנוע שימועי סרק ולחסוך במשאבים. באשר לתחולת חוק ההתיישנות, בית המשפט דן בגישות הקיימות ומדגיש את זכות הגישה החוקתית לערכאות, המכתיבה פרשנות מצמצמת. בית המשפט מתייחס לדרישה לבחון את תקופת ההתיישנות בשלב מוקדם, במידת האפשר, כדי לברר מה עלה בגורל התביעה. עם זאת, בית המשפט מדגיש כי בירור עובדתי עשוי להשפיע על החלטת ההתיישנות, ולכן ראוי לבחון את גופה של התביעה במקביל. הסוגיה המרכזית היא הקביעה מתי נודע לתובעים על העובדות המהוות את עילת התביעה שלהם, שכן הדבר משפיע על תקופת ההתיישנות. בית המשפט, בהסתמך על פסיקות קודמות, מאשר כי נקודת המוצא להערכת המודעות היא המועד שבו חשדו או היו צריכים התובעים לחשוד בקיומו של טיפול רשלני. תאריך זה צריך להיקבע בהקשר, בהתחשב במועד שבו הופיע "חוט" המודעות. במקרה הנוכחי, בית המשפט מוצא כי קביעת המועד המדויק שבו נודע למנוח או לתובעים על הרשלנות הנטענת מחייבת בירור עובדתי. רצף הטיפולים, האשפוזים והייעוץ העצמאי של המנוח מצביעים על כך שקביעה ראשונית אינה אפשרית ללא חקירה מלאה. לפיכך, בית הדין דוחה את בקשת הנתבעים לסילוק על הסף וקובע כי גורלה של התביעה יוכרע לאחר בחינה מלאה של הדברים לגופה. עוד קובעת ההחלטה כי יש להגיש את חישוב הנזק של התובעים עד ליום 8.9.2024, וקובעת מועדים נוספים בהתאם. עלויות הבקשה ישולמו בהתאם לתוצאה הסופית של התיק.