ת"א 1053/06

תקציר

התובעת, יצרנית אביזרי רכב, תבעה את חברת הביטוח שלה ושתי חברות אבטחה לאחר שפריצה למפעל שלה גרמה לגניבת כמות גדולה של גלילי נחושת ופליז ומכונת כביסה. התובעת טענה כי חברת הביטוח סירבה שלא כדין לפצות אותה במסגרת פוליסת ביטוח אש שכיסתה נזקי פריצה, וכי חברות האבטחה לא עמדו בהתחייבויותיהן החוזיות ואפשרו את הפריצה. חברת הביטוח טענה כי לא הייתה פריצה מאחר ולא היו סימני כניסה כפויה כנדרש בפוליסה, וכי התובע לא דיווח לה על סיכון מוגבר לפריצה. עוד נטען כי התובעת הרחיבה את תביעתה הראשונית. חברת האבטחה הראשונה טענה כי היה לה הסכם בעל פה עם התובעת לסיורים חריגים, וכי סיורים אלה בוצעו כמוסכם. חברת האבטחה השנייה טענה כי אין לה כל חוזה עם התובעת, והיא אינה אחראית לכל רשלנות במתן השירותים. בית המשפט פסק לטובת התובע בכל הסעיפים. בית המשפט קבע כי חברת הביטוח חייבת לפצות את התובע בגין הפריצה, שכן נמצאו סימני כניסה כפויה למפעל, והתובע לא דיווח לחברת הביטוח על סיכון מוגבר. עוד קבע בית המשפט כי חברות האבטחה הפרו את ההסכמים שלהן עם התובעת, וכי רשלנותן גרמה לפריצה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי שתי חברות האבטחה הן למעשה גוף אחד, והטיל עליהן אחריות משותפת ונפרדת. חברת האבטחה הראשונה הייתה אחראית חוזית, והחברה השנייה הייתה אחראית בנזיקין. עוד קבע בית המשפט כי ביטוח האחריות של חברות האבטחה מכסה את הנזקים הנתבעים על ידי התובע, והורה לחברת הביטוח לשפות את חברות האבטחה בהתאם. בית המשפט הורה לחברת הביטוח לשלם לתובע סך של 879,890 ₪ בהתאם לתקרת הפוליסה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 9.12.05. עוד הורה בית המשפט לחברות האבטחה לשלם לתובע סך של 2,806,547 שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. בנוסף, בית המשפט הורה לחברת הביטוח לשלם לחברות האבטחה 347,325 ₪, המהווים מחצית מהכיסוי הביטוחי, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 9.12.05. חברת הביטוח חויבה לשלם לתובע 200,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, וחברות האבטחה חויבו לשלם לתובע 250,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. לבסוף הורה בית המשפט לחברת הביטוח לשלם לחברות האבטחה שכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.