בש"פ 6722/06

תקציר

פסק הדין הנדון הוא בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות בקשה לעצור ארבעה משיבים בני חמש עשרה, שש עשרה וחצי, שמונה עשרה ותשע עשרה, עד תום ההליכים נגדם באשמת ייצור נשק, סיכון חיי אדם והצתה. בכתב האישום נגדם נטען כי השליכו בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב נוסעים ובית כנסת. בית המשפט המחוזי הורה על שחרורם בתנאים מסוימים, בהם מעצר בית, הפקדת מזומנים וערבויות צד ג'. בערעור נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא עצר את המשיבים, שכן מעשיהם הצביעו על סכנה לציבור. המדינה הדגישה את חומרת העבירות ואת המניע הלאומני שלהן. עם זאת, הסנגור תיאר את המעשים כאימפולסיביים וקלי דעת, והדגיש כי המשיבים היו קטינים ולא היו להם רישומים קודמים. השופטת שטרסברג-כהן, לאחר ששקלה את חומרת העבירות ואת פוטנציאל הסכנה, הגיעה למסקנה כי ניתן להשיג את תכלית המעצר המונעת באמצעות חלופות מעצר. עם זאת, השופט חלק על בחירת החלופות של בית המשפט המחוזי, וטען כי ריתוק לבתיהם לא ירתיע די הצורך את המשיבים מביצוע פשעים לאומניים נוספים, ואף עלול לחשוף אותם בפני עמיתים בעלי השפעה. תחת זאת, הציעה השופטת שטרסברג-כהן לעצור את המשיבים בחלופות מחוץ לבתיהם ולשכונתם, שייבחנו על ידי שירות המבחן. עוד המליצה השופטת להגדיל את סכום ההפקדה עבור המשיבים הצעירים ולהאיץ את מועד הדיון בתיק העיקרי. הערעור התקבל בחלקו, והמשיבים יישארו במעצר עד להחלטה נוספת של בית המשפט המחוזי, בהתבסס על ההצעות החדשות. הכרעת הדין הדגישה את חומרת העבירות, אך גם ביקשה גישה מאוזנת, בהתחשב בצעירותם של המשיבים ובהמלצות שירות המבחן.