בפ"ת 4395-01-24

תקציר

על יסוד הראיות והטיעונים שהוצגו, החליטה השופטת לפסול את רישיון הנהיגה של המשיב לתקופה של ארבעה חודשים, החל ממועד הפסילה המנהלית או הגשת תצהיר המאשר את הפקדת הרישיון. החלטה זו התקבלה לאחר בחינת הראיות שהציגו הצדדים. טענותיו של המבקש, שהואשם בנהיגה בשכרות ובנהיגה עם רישיון שפג תוקפו, על קושי בביצוע בדיקות הפיכחון בשל אסתמה הופרכו על ידי השופט. השופט קיבל את טענת התביעה כי האסתמה של המשיב לא מנעה ממנו לעבור את הבדיקות. כמו כן, התחשב השופט ברקורד התעבורתי של המשיב, שכלל 45 הרשעות לאורך 24 שנים, שמונה מהן בעשור האחרון, ועבירה נוכחית של נהיגה עם רישיון שפג תוקפו כמעט שש שנים. בעוד עברו של המשיב לא נחשב למכביד יתר על המידה, השופט קבע כי נסיבות המקרה והעבירה הנלווית של נהיגה בשכרות בסירוב מהוות סכנה לציבור. השופט הדגיש כי השאלה המרכזית שיש להשיב עליה במקרים כאלה היא האם המשך נהיגתו של הנהג מהווה סכנה. בהתחשב בכל הגורמים, השופט קבע את תקופת הפסילה לארבעה חודשים, שהיא קצרה יותר מהתקופה הרגילה של שישה חודשים. לבא כוחו של המשיב ניתנה הזכות לבקש את העברת ההליך העיקרי לתובע אחר במידת הצורך. ההחלטה נמסרה לצדדים בהיעדר כל ייצוג.