עת"מ 36295-08-21

תקציר

העותרים, שהם דיירים בדירה ציבורית, ביקשו לרכוש את הדירה הצמודה במחיר מוזל, בטענה כי הובטח להם לאורך השנים כי יוכלו לעשות כן. לחילופין, הם תבעו את הזכות לרכוש את הדירה השנייה במחיר המלא שלה. המשיבים הכחישו כל הבטחה כזו וטענו כי העותרים אינם עומדים בתנאים לרכישת דירה ציבורית אחרת, לא בהנחה ולא במחיר מלא. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת העותרים כי המשיבים הבטיחו להם את האפשרות לרכוש את הדירה השנייה במחיר מופחת. עוד קבע בית המשפט כי טענת העותרים כי עמדו בתנאים לרכישת הדירה השנייה בהנחה לפי חוק הדיור הציבורי אינה מבוססת. עם זאת, בית המשפט זיהה קשיים בעמדת המשיבים לפיה פקעה זכותם של העותרים לרכוש את הדירה השנייה במחיר מלא, והורה למשיבה מס' 1 לשקול מחדש את הסוגיה, בהתחשב בגילם המתקדם של העותרים ובעובדה שבתם הבוגרת, שהיא 100% נכה, מתגוררת עמם. המשיבים חויבו לשלם לעותרים הוצאות בסך של 4,000 ₪.