עע"מ 9158/09

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על תכנית לשינוי ייעוד של חלקת קרקע בחיפה. התכנית, שיזמו המשיבים 2, מבקשת לשנות את ייעוד הקרקע משמורת טבע ואזור סדנאות לאזור מסחרי, שיאפשר הקמת בתי קפה, מסעדה וחניון, תוך הכשרת מסעדה שפעלה שלא כדין. ההחלטה לאשר תכנית זו עברה מספר גלגולים ברשויות התכנון, תחילה הופקדה בתנאים על ידי הוועדה המחוזית בשנת 2004, לאחר מכן נדחתה בעקבות התנגדויות בשנת 2006, ולאחר מכן אושרה לאחר דיון מחודש בשנת 2008. על החלטה זו הוגש ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהחליטה אף היא לדחות את התוכנית. לאחר מכן עתרו המשיבים לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, שפסק לטובתם והורה על אישור התכנית. כעת מערערים המבקשים על פסק דין זה לבית המשפט העליון ומבקשים עיכוב ביצוע, נשוא פסק דין זה. שופט בית המשפט העליון מגיע למסקנה כי יש להורות על עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור. החלטה זו מבוססת על שני שיקולים מרכזיים: סיכויי ההצלחה של הערעור ומאזן הנוחות. לגבי הראשונה מציינת השופטת כי התערבותו של בית המשפט לעניינים מנהליים בשיקול הדעת התכנוני של המועצה הארצית לתכנון ובנייה מלמדת כי סיכויי הצלחת הערעור אינם אפסיים. במאזן הנוחות מסכים השופט עם המבקשים כי עדיפה שמירה על המצב הקיים, קרי עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים. זאת, בשל השינויים האפשריים במצב הפיזי בשטח והאפשרות להסתמכות של צד שלישי אם התכנית תאושר, וכן ביכולתם של המשיבים להמשיך ולהפעיל את המסעדה הבלתי חוקית שלהם כל עוד הערעור מתנהל. עוד מציינת השופטת כי המבקשים הסכימו להאריך את עיכוב ביצוע צווי ההריסה עד למתן פסק דין בערעור. תגובת המשיבים 1 ו-2, שהתנגדו לשהות, לא נלקחה בחשבון בשל תקלה טכנית שעיכבה את הגעתה.