ת"א 12225-03-15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא החלטה על שכר טרחה בעקבות פסק דין לטובת התובע. פסק הדין מתווה את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, המבחינה בין שני סוגי הוצאות: הוצאות שייפסקו במלואן לצד הזוכה, והוצאות אחרות שבית המשפט או הרשם רשאים להפעיל עליהן שיקול דעת. בית המשפט מפנה למספר פסקי דין קודמים כדי להתוות את העקרונות העומדים מאחורי פסיקת הוצאות, הכוללים החזר הוצאות הכרחיות וראויות שנגרמו לצד הזוכה, תוך הימנעות מהוצאות מופרזות על הצד המפסיד. ההוצאות הנתבעות על ידי התובע במקרה זה מתחלקות לשלוש קטגוריות: אגרות בית משפט, שכר טרחת מומחה למומחה כלכלי ושכר טרחת מומחה למומחה פלסטיק. עבור כל קטגוריה של הוצאות, בית המשפט בוחן את טענות התובע ומוצא אותן סבירות, נתמכות בראיות ואינן תואמות כל טיעון משכנע של הנתבע. בית המשפט מציין כי תגובת הנתבעת לתביעות ההוצאות לא הייתה רלוונטית ולא מספקת, וכי טענות התובע מוצדקות על סמך פרטי המקרה. לפיכך, בית המשפט פוסק לטובת בקשת התובע ומורה לנתבע לשלם את מלוא סכום ההוצאות הנתבעות, שהסתכמו ב-55,889.16 ₪, וכן הוצאות נוספות מתונות בגין הליך השומה, שנקבעו על סך של 2,500 ₪. ההחלטה ניתנת בהעדר שני הצדדים ומיום 17.5.2019.