בש"א 19810/04

תקציר

המבקשים ביקשו סעד ביניים כנגד המשיבים, בטענה כי המשיבים משווקים תרופה שהיא העתק וחיקוי של התרופה שלהם, בשם "פוסלאן 70 מ"ג", והסתמכו על תיק רישום התרופות של המבקש במשרד הבריאות, בעוד בקשת הפטנט של המבקש על תרופה זו עדיין תלויה ועומדת. המבקשים, שכבר נהנו מרישיון שיווק לתרופה שלהם, ביקשו למנוע מהמשיבים לייצר ולשווק את התרופה הגנרית שלהם, בעילה של העשרה ולא במשפט. המבקשים טענו כי מעשיהם של המשיבים היוו עשיית עושר שלא כדין, שכן הם חסכו עלויות ומאמצים ניכרים תוך הסתמכות על תיק הרישום של המבקשים, ושיווק תרופה זהה. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי המבקשים מנסים להשיג מונופול דה פקטו על המצאתם בטרם ניתן הפטנט, דבר המנוגד לעקרונות מערכת הפטנטים ושוק התרופות הגנריות. עוד טענו כי המבקשים לא קמה עילת עשיית עושר, שכן התנהלותם הייתה כדין ובהתאם לפקודת הרוקחים. בית המשפט קבע כי בקשת המבקשים הייתה, במהותה, ניסיון להשיג זכויות קנייניות על בקשת הפטנט שלהם לפני מתן הפטנט. זאת, בניגוד להוראות חוק הפטנטים, שאסר במפורש על אכיפת זכויות הנובעות מבקשת פטנט טרם מתן הפטנט. בית המשפט מצא כי חוק הפטנטים מאזן בין זכויותיו של מבקש הפטנט לבין האינטרס הציבורי בתחרות חופשית ובחופש העיסוק, וכי המבקשים מבקשים לעקוף הסדר סטטוטורי זה באמצעות הסתמכות על עילת העשרה. בית המשפט הוסיף וקבע, כי התנהלות המשיבים אינה מהווה עשיית עושר שלא כדין, כפי שהותר ואף עודד על פי פקודת הרוקחים, אשר אפשרה רישום ושיווק של תרופות גנריות. כוונת המחוקק מאחורי פקודה זו הייתה להגביר את התחרות בשוק התרופות ולהוזיל את מחירי התרופות, וקבלת בקשת המבקשים תחסל למעשה את שוק התרופות הגנריות. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי בקשת המבקשים, על פניה, לא גילתה עילת תביעה ודינה להידחות. למבקשים הומלץ לדחות את תביעותיהם, מה גם שעמדו לרשותם סעדים משפטיים אחרים, כגון תביעת פיצוי או השבת רווחים לאחר מתן הפטנט. המבקשים חויבו לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.