ת"א 10543-04-22

תקציר

בית המשפט החליט להיעתר לבקשת המבקש להציג ראיות נוספות לסתור החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין נכותו של המבקש. ועדת הערר של הביטוח הלאומי ביססה את החלטתה במידה רבה על חוות דעתו הרפואית של המשיב, מבלי ששקלה די הצורך מסמכים וראיות רפואיות אחרות. כישלונה של הוועדה לנמק כראוי את החלטתה ולטפל בחוסר עקביות הותיר את בית המשפט בספק לגבי נכונותה. באופן ספציפי, הוועדה לא שקלה במידה מספקת את ההיסטוריה הרפואית של המבקשת ואת השפעת הטיפול הקודם שלה על קביעת הנכות שלה, כנדרש בחוק. בנוסף, הסתמכותה של הוועדה על חוות דעתו הפרטית של המשיב, יחד עם פגמים נוספים, הצדיקו התרת ראיות נוספות. בית המשפט הדגיש כי מטרת ההליך השיפוטי היא לברר את האמת ולפתור ספקות לגבי קביעות הוועדה. משכך, היא העניקה למבקש רשות להגיש ראיות סותרות באמצעות מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. ההחלטה התקבלה מבלי להטיל על המשיב הוצאות משפט, ופרטי המינוי יפורסמו בנפרד. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.