בש"א 8835/01

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט בחן בקשה הקשורה לפסק דין קודם שניתן בערעור אזרחי מס' 373/00, אשר אישר את החלטת בית משפט השלום לעכב מחלקה במעון בהתאם להערכת ועדת הערכה לפי חוק הסעד לטיפול בפיגור, למשך שנה. הערעור הוגש במקור על ידי אבי המחלקה אך נדחה. בהמשך הגיש האב ביום 12.11.01 בקשה למתן ארכה לערעור, תוך שהוא מציין קשיים אישיים, בעיות פרוצדורליות בבית המשפט, אילוצים כלכליים ושיפוצים בבית כסיבות לעיכוב. עם זאת, בית המשפט מצא כי טעמים אלה אינם מספיקים כדי להצדיק הארכה כזו, והדגיש כי המבקש לא הציג הצדקה מיוחדת או אפילו סבירה לשיהוי בן השנה, כנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יתר על כן, מאחר שהצו המקורי הוגבל לשנה, השיהוי ערער את בסיס הבקשה. בית המשפט ציין כי ההערכות המתמשכות בנוגע למשמורת החסוי עומדות בסתירה לעמדת המבקש. בנוסף, צפוי דיון בוועדת ההערכה שיעסוק בצורכי הטיפול במחלקה, ויקל עוד יותר על הצורך המעשי בהארכה. המבקש לא הציג טענות מהותיות שיש בהן כדי לערער על פסקי הדין הקודמים, ולאור אופיים הדינמי של מצבי המשמורת, הבקשה נדחתה, ללא צו להוצאות. ההחלטה התקבלה סופית ביום 16.12.2001.