סע"ש 50662-04-22

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהגיש עובד הוראה נגד משרד החינוך. התובעת טענה כי היא עובדת קבועה החל מספטמבר 2017 וביקשה סעד הצהרתי, פיצוי בגין הפסדי שכר וזכויות לשנת הלימודים תשפ"ב ופיצוי בגין התנכלות תעסוקתית ועוגמת נפש. התובעת טענה כי הליכי הערכת תפקודה במהלך התמחותה בשנים 2020-2021 היו פגומים, וביקשה סעד כנגד פיטוריה בתום תקופה זו. הנתבעת הכחישה טענות אלה וטענה כי התובעת אינה זכאית למעמד של עובדת קבועה או לשכר הנלווה לכך, וכי היא אינה אחראית לאי מציאת עבודה על ידי התובעת. בית המשפט פסק לטובת הנתבע ברוב התביעות. נקבע כי התובעת אינה זכאית למעמד של עובדת קבועה, שכן היא לא עמדה בדרישות לקבלת רישיון הוראה קבוע עד יולי 2022. כמו כן, התביעה בגין התנכלות תעסוקתית נדחתה מאחר שהתובעת לא מילאה את תפקידה כמתמחה, ולא נמצאו ראיות לשיבוש מכוון על ידי הנתבעת. לתובעת נפסק פיצוי בגין הפסדי שכר וזכויות נלוות לשנת הלימודים תשפ"ב, שכן הנתבעת לא מסרה הודעה רשמית על סיום הלימודים עד סוף מאי 2021. הסכום שנפסק עמד על 48,932 ש"ח, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח, שישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.