ת"פ 11191-11-23

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הפרוצדורלית להעלאת טענות לפגמים בהגשת כתב אישום, לרבות אכיפה בררנית, במסגרת ההליך הפלילי. היא מדגישה כי הגישה הטובה ביותר היא באמצעות טענת הגנה מפני צדק, כאשר האמצעי הפרוצדורלי הוא סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי. הסעיף מזכיר גם את נטל ההוכחה הכבד הנדרש לטענות לאכיפה בררנית ומדגיש כי אין להתעלם מדרישת הרלוונטיות. השופט בוחן את בקשת ההגנה לקבל חומרים ומידע מהתביעה כדי לתמוך בטענתם לאכיפה בררנית ומוצא כי ההגנה לא עמדה בנטל הראשוני המוטל עליה לספק תשתית ראייתית ראשונית. השופט מציין את חשיבות הנסיבות וההקשר של העבירה הפלילית ומגביל את הבדיקה לאירועים מאוקטובר 2023 ואילך, בשל השינוי בנסיבות הביטחוניות לאחר פיגועי טרור. השופט טוען כי טענות ההגנה בדבר העמדה לדין של משתתפי הפגנות חסרות שחר וכי הנתונים המספריים המוצגים והתיעוד של הפגנות עם קריאות דומות אינם מצביעים על אכיפה בררנית. זאת ועוד, השופט מדגיש את קיומה של מדיניות ברורה בנוגע לעבריינות של ביטויי הזדהות עם ארגוני טרור במהלך הפגנות, דבר המערער את טענות ההגנה. בסופו של דבר, השופט דוחה את בקשת ההגנה לקבל חומרים ומידע, ומדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על ההגנה, והאינטרסים של צדדים שלישיים ושיקולים מעשיים תומכים אף הם בהחלטה זו.