ע"א 38632-11-10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את ערעורה של המערערת, שטענה כי כתב ויתור עליו חתמה אינו תקף בשל כפייה ועושק. המערערת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת מצב מצוקתה או לחץ כלכלי מיוחד, שהוא תנאי לביסוס עילות הכפייה או העושק. נסיבות החתימה על כתב הוויתור, שכלל התייעצויות עם עורך דינה ומנהלה, והעובדה שהוא נחתם מספר ימים לאחר ההסכם הראשוני, מלמדות כי הייתה לה חלופה סבירה לחתימה ולא הופעל עליה לחץ מופרז. בנוסף, בית המשפט מצא כי הוויתור היה פשרה מוסכמת ולא נבע מחוסר תום לב מצד המשיב. גם טענתו העיקרית של המערער, לפיה המשיב פעל בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן, לא צלחה, שכן המשפט התמקד בעילות כפייה ועושק ולא די היה לטעון לטענת חוסר תום הלב. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי הערעור לוקה בחסר, והורה למערערת לכסות את שכר טרחת עורך דינו והוצאותיו של המשיב, תוך חילוט הבטוחות למשיב.