ע"א 8763/06

תקציר

הערעור מתייחס לסכומים שנישומים זכאים לנכות ממס שבח המוטל על מכירת זכויות במקרקעין, בגין הוצאות שהוצאו בגין השבחת הקרקע ושכר טרחת עורך דין שהוצאו בקשר עם רכישה ומכירה של זכויות אלה. המערערים טוענים כי יש לאפשר להם לנכות את כל הסכומים ששילמו בפועל למטרות אלה, ואילו המשיב טוען כי יש לו שיקול דעת להתיר ניכוי הוצאות סבירות בלבד. בית המשפט קבע בדעת רוב כי הנישום רשאי לנכות לפי סעיפים 39(1) ו-39(7) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) את כל ההוצאות שהוצאו על ידו, ובלבד שעמד בנטל ההוכחה המוטל עליו והוכיח כי הוצאות אלה הוצאו בפועל על ידו בסכומים הנקובים ולמטרות המפורטות באותם סעיפים. עוד קבע בית המשפט כי למשיב אין שיקול דעת למנוע ניכוי מלא של הסכומים ששילם הנישום, גם אם הם חריגים ובלתי סבירים מבחינה כלכלית. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי אין בכך כדי לפתוח מחדש את הדיון בהוצאות שוועדת הערר קבעה במפורש כי לא הוכחו. השופט רובינשטיין חלק על כך וטען כי למשיב סמכות לבחון את סבירות ההוצאות שהניכוי שלהן מתבקש ולכן יש להגביל הוצאות אלה להוצאות סבירות.