ת"א 41124-08-17

תקציר

פסק הדין דן בתנאים בהם ניתן לתקן כתב תביעה בהתאם לתקנות החדשות, תוך הדגשת הצורך בהליך שיפוטי הוגן וראוי. היא מבהירה את התנאי העיקרי, שהוא נחיצות התיקון, ושלושה שיקולים ספציפיים: התנהלות המבקש, השלב הפרוצדורלי ומטרת התיקון. פסק הדין מציין כי ככל שהתיקון מתבקש מאוחר יותר, כך גדל הסיכוי שהוא יידחה, ומתווה את ההבחנות בין שלבים פרוצדורליים שונים. היא מתייחסת גם לסמכות לתקן פגמים פרוצדורליים ולסמכות לדחות כתבי טענות, וקוראת לזהירות בשימוש באמצעי חריג זה. בהתייחס למקרה הפרטני, בית המשפט מחליט כי יש לאפשר את בקשת המבוטח לתקן את סכום הביטוח בכתב התביעה, שכן היא נחוצה למשפט הוגן ואינה מכבידה יתר על המידה על ההליך. השופטת דוחה את טענות המבטחת נגד התיקון, וקובעת כי התנהלות המבוטח לא נעשתה בחוסר תום לב וכי הבקשה הוגשה בהקדם. בנוסף, השופט קובע כי התיקון אינו מציג עילות התיישנות ומתייחס לטענת ההתיישנות החלופית של המבטחת ודוחה אותה. יתר על כן, פסק הדין דן במאזן האינטרסים ומגיע למסקנה כי התרת התיקון ראויה ומשרתת את האינטרסים של שני הצדדים והציבור. לבסוף, השופט דוחה את בקשת המבטחת להסיר את כתב התביעה המתוקן, נעתר לבקשת המבוטח לתיקון, ומורה למבטח להגיש כתב הגנה מתוקן. המבוטח נדרש לשאת בהוצאות בסך 2,000 ₪.