ע"פ 5263/10

תקציר

התיק סובב סביב חשד אונס של קטין כלפי גבר זר בגיר. האירוע התרחש כאשר הקורבן עשתה את דרכה הביתה בשעה 1:30 לפנות בוקר ב-16 באוגוסט 2008 והחשוד טוען כי מדובר ביחסי מין בהסכמה. בית משפט קמא האמין לגרסתה של הקורבן והרשיע את החשוד באונס, מעשה סדום ואיומים. הוא נידון ל-18 שנות מאסר. הערעור מתייחס הן להכרעת הדין והן לגזר הדין. ערכאת הערעור אישרה את הכרעת הדין, וקבעה כי הערכות המהימנות של בית משפט קמא הן סבירות ומבוססות על טעמים מוצקים, תוך שהיא מציינת גם כי הבדיקה הגופנית של הנפגעת תומכת בגרסתה לאירועים. עם זאת, ערכאת הערעור הפחיתה את העונש ל-15 שנות מאסר, בהתחשב בכשלי החקירה של המשטרה ובעובדה שמדובר בעבירה חד פעמית. השופטים מדגישים את חומרת העבירה, את גילו הצעיר של הקורבן ואת הנזק הפיזי והנפשי המתמשך שנגרם, אך גם מכירים בכך שהיעדר עברו הפלילי של החשוד ואופייה החד פעמי של העבירה מצדיקים הקלה מסוימת. השופט עמית מדגיש את הראיות האובייקטיביות של פצעי דמעות בפי הטבעת של הקורבן, התומכות בהרשעה במעשה סדום, ומסכים עם הפחתת העונש בשל מחדלי חקירה משטרתיים. למרות הסכמתם עם הכרעת הדין, כל השופטים מביעים אי נוחות מסוימת מההיקף הצר של חקירת המשטרה, שעשויות להיות לו השלכות על תיקים עתידיים.