עת"א 30817-02-20

תקציר

העותר, אזרח ישראלי, מרצה עונש של 29 חודשי מאסר בגין עבירות ביטחוניות, ובפרט בגין השתתפות בפעילות להחדרת טלפונים ניידים לבתי כלא ביטחוניים בדרום הארץ באמצעות רחפנים. העותרת, המרצה את עונשה הראשון, הודתה במסגרת הסדר טיעון וסוגה כאסירה ביטחונית. היא פנתה לוועדת השחרורים בבקשה להסיר סיווג זה ולהעניק לה שחרור מוקדם, אך שניהם נדחו. ועדת השחרורים ביססה את החלטתה על חומרת העבירות, מידע חסוי על התנהגותה של העותרת בכלא וחוות דעת של שירות הביטחון הכללי המצביעות על כך שנשקפת ממנה סכנה לשלום הציבור. עם זאת, כתב האישום תוקן כדי להסיר את רכיב האבטחה של הוראות החוק, שלא הוצג לוועדה. בנוסף, לא הייתה למועצה גישה למידע עדכני על רמת הסיכון הנוכחית של העותר. בית המשפט המחוזי בחיפה הגיע למסקנה כי החלטת ועדת השחרורים התבססה על נתונים חלקיים, שהובילו לפרשנות שגויה של חומר הראיות. לוועדה הייתה אמנם גישה למידע חסוי, אך היא לא התייחסה למצבה הספציפי של העותרת, לרבות טענותיה כי הוטרדה על ידי אסירים ביטחוניים אחרים בשל טעות הסיווג שלה ואי שילובה במסגרת טיפולית. בית המשפט הורה כי עניינה של העותרת ייבחן מחדש על ידי ועדת השחרורים בתוך 30 יום, תוך התחשבות בנושאים עליהם הצביעה, לרבות הצגת חוות דעת עדכניות של רשויות הביטחון והבהרת הנימוקים לסיווגה.