ת"א 16736-05-13

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה מנתבעים 1 ו-2 בתביעה שעניינה זכויות קניין רוחני. התובעים ביקשו כי בית המשפט יקבע כי משרד עורכי הדין וקסלר משמש כתובת למסירת מסמכי בית המשפט עבור הנתבעים האמורים, אולם השופט דחה בקשה זו. השופט ביסס את החלטתו על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, הם הדגישו כי נזקי התביעה טרם כומתו וכי היענות לבקשה כזו בהיעדר סכום קבוע אינה ראויה. שנית, השופט הדגיש כי נאשם 3 הגיש כתב הגנה, והעלה טענות שיש להתייחס אליהן בטרם יינתן פסק דין. באשר להמצאה למשרד עורכי הדין וקסלר, הפנה השופט להוראות תקנה 477 לתקסד"א, המאפשרת המצאה באמצעות עורך דין אם מתקיימים יחסי עורך דין-לקוח. התובעים טענו כי משרד עורכי הדין וקסלר ראה עצמו מורשה מטעם הנתבעים 1 ו-2, בהתבסס על פגישות והתכתבויות בעבר. עם זאת, השופט ציין כי אינטראקציות אלה התרחשו זמן רב לפני הגשת התביעה ולא היו ראיות לתקשורת מתמשכת. משרד עורכי הדין וקסלר הצהיר בתוקף כי אינו מוסמך לייצג את הנתבעים וכי מכתביו הקודמים פורשו באופן שגוי. השופטת הסכימה כי נטל ההוכחה מוטל על התובעים, שלא הביאו ראיות לאישור רשמי וברור למשרד עורכי הדין לקבל מסמכי בית משפט. יתר על כן, השופט הבחין בין תקנה 477 לתקנה 482 לתקסד"א, וטען כי עוצמת הקשר אינה רלוונטית בהקשר של תקנה 477. גם אם לא כך היה, התובעים לא הוכיחו קשר עדכני בין משרד עורכי הדין וקסלר לבין הנתבעים. בהסתמך על פסקי דין קודמים, הדגישה השופטת כי יחסי עורך דין-לקוח חייבים להתקיים לצורך ההליך הנדון וכי אין די ביידוע הלקוח על ההליך המשפטי. מאחר שהתובעים לא עמדו בדרישות תקנה 477, ההמצאה למשרד עורכי הדין וקסלר לא נחשבה כדין עבור הנתבעים 1 ו-2. לסיכום, השופט קבע כי יש לדחות את הבקשה לפסק דין, והורה לתובעים לכסות את ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין של משרד וקסלר, בסך 5,000 ₪. ההחלטה נמסרה לצדדים על ידי רשם בית המשפט המחוזי.