LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 2458-01-24

גזר דין מחוזי ירושלים

📋
מספר הליך2458-01-24
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך23 בדצמבר 2025
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. ג'ואי אושר משה ודעי
👨‍⚖️
שופטיםחנה מרים לומפ

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של גזר דין בעניין ת"פ 2458-01-24 מדינת ישראל נ' ודעי (עציר) ואח'** **מבוא** המסמך שלפנינו הינו גזר דין בעניינו של נאשם 1 (להלן: "הנאשם"), אשר הורשע במספר עבירות, ביניהן הצתה, נשיאת והובלת נשק, איומים, מעשה פזיזות ורשלנות, הפרת הוראה חוקית והחזקת סכין שלא כדין. בנוסף, הנאשם הורשע בעבירות סמים בתיקים שצורפו. גזר דין זה מציג תמונה מורכבת של נאשם צעיר, בעל רקע חיים מורכב, אשר ביצע עבירות חמורות, תוך שהוא נוהג באופן מתוכנן ובוטה. הדיון מתמקד בקביעת העונש ההולם, תוך התחשבות במכלול הנסיבות, הפסיקה הנוהגת, והמלצות שירות המבחן. **עקרונות משפטיים מרכזיים והתמודדות בית המשפט** 1. **ריבוי עבירות והקשר ההדוק (סעיף 40יג לחוק העונשין):** בית המשפט נדרש לקבוע האם העבירות מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים לצורך קביעת מתחמי עונש. בענייננו, הצדדים הסכימו כי יש לקבוע שלושה מתחמי עונש נפרדים (תיק ההצתה, תיק סמים 2020, תיק סמים 2023), אך להטיל עונש כולל אחד תוך חפיפה מסוימת. בית המשפט קיבל גישה זו, תוך הדגשת ההבדלים במהות העבירות, חומרתן, והנסיבות (ביצוע בצוותא לעומת ביצוע לבדו, פער זמנים). 2. **עקרון ההלימה (סעיף 40ב לחוק העונשין):** זהו העיקרון המנחה בקביעת העונש. בית המשפט בחן את חומרת כל עבירה, נסיבות ביצועה, אשמו של הנאשם, והערכים החברתיים שנפגעו. * **הצתה:** בית המשפט הדגיש את חומרתה הרבה של עבירת ההצתה, הנובעת מהפוטנציאל ההרסני, הקושי לשלוט בתוצאות, והמסר האלום של הפגיעה בתחושת הביטחון. הוא הפנה לפסיקה המדגישה את הצורך בענישה מרתיעה ומחמירה, במיוחד כאשר ההצתה מבוצעת על רקע סכסוך ובאזור מגורים. * **נשיאת נשק (כולל רימון הלם):** בית המשפט הדגיש את הסכנה הנשקפת מנשיאת נשק, את הפיכתה ל"מכת מדינה", ואת הצורך להקנות משקל רב לאינטרס הציבורי ולצורך להרתיע, על פני הנסיבות האישיות. עם זאת, הוא ציין כי רימון הלם נחשב ל"דיוטה נמוכה" בסולם חומרת הנשק. * **סמים:** בית המשפט הדגיש את החומרה הרבה של עבירות סמים, את הפגיעה בבריאות הציבור ובביטחונו, ואת הצורך במדיניות ענישה מרתיעה ומשמעותית. הוא נסמך על פסיקה רחבה בנוגע לחומרת הקוקאין והנזק הנגרם לחברה. 3. **מדיניות ענישה נוהגת:** בית המשפט ערך סקירה מקיפה של פסקי דין רלוונטיים עבור כל סוגי העבירות, תוך השוואת נסיבות, כמויות סם, אמצעי הנשק, היקף הנזק, תכנון, עבר פלילי, ושיתוף פעולה. * **הצתה:** הפסיקה מציגה טווח רחב של עונשים, ממאסר לריצוי בעבודות שירות ועד למספר שנות מאסר בפועל, תלוי בנסיבות. בית המשפט הדגיש מגמה של החמרה בענישה, אך גם את הצורך לבחון כל מקרה לגופו. * **נשק:** הפסיקה מציגה מגמה של החמרה, עם דגש על ענישה ממשית ומשמעותית, הכוללת הרחקת עברייני נשק מהחברה. ישנם מקרים שבהם נגזרו עונשי מאסר משמעותיים בגין זריקת רימון הלם. * **סמים:** הפסיקה קובעת מתחמי ענישה ברורים, הנעים בין מספר חודשים למספר שנות מאסר, בהתאם לסוג הסם, כמותו, אריזתו, וההקשר (מסחר לעומת החזקה). 4. **שיקולי שיקום לעומת שיקולי גמול והרתעה:** * **שיקולי שיקום:** בית המשפט התייחס באופן מפורט לתסקיר שירות המבחן, אשר הצביע על נסיבות חיים מורכבות, רצון לשינוי, שיתוף פעולה במהלך המעצר, והשתלבות במסגרות טיפוליות. בית המשפט מצא לזכות את הנאשם בכך שהוא צעיר, בעל עבר פלילי מוגבל יחסית, ומפגין מוטיבציה לשינוי. * **שיקולי גמול והרתעה:** בית המשפט הדגיש את הצורך בהגנה על הציבור, בהרתעת היחיד והרבים, ובמיצוי הדין עם נאשם שבצע עבירות חמורות באופן מתוכנן. הוא נתן דגש רב ל"עבריינות מתוכננת" של הנאשם, הפרת הוראות חוק, והעדר התחשבות מספקת בחומרת מעשיו. 5. **אחידות בענישה והתייחסות למעורבים אחרים:** בית המשפט התייחס לעונשו של שותף נוסף לתיק ההצתה, יעקב. הוא הכיר בכך שהיחס לעונשו של יעקב (9 חודשי עבודות שירות) נמוך משמעותית מזה שמתבקש בעניינו של הנאשם. עם זאת, הוא הסביר את ההבדלים: הנאשם היה "מחולל" העבירה, יזם אותה, היה דומיננטי יותר, וביצע את ההצתה עצמה. בנוסף, הנאשם הפר באופן שיטתי תנאי מעצר בית, בעוד יעקב נעדר עבר פלילי, שיתף פעולה, ומוטיבציית השיקום שלו הייתה חזקה יותר. ההתייחסות לעונשו של יעקב שימשה כגורם מרכך מסוים בקביעת העונש, אך לא כשווה ערך. **חידושים ונקודות מעניינות** * **ניתוח התסקיר:** בית המשפט הפנים באופן מעמיק את תסקיר שירות המבחן, תוך איזון בין הגורמים המצביעים על סיכון גבוה (קושי בהפנמת דפוסים, נטייה להשליך אחריות) לבין גורמי הסיכוי לשיקום (רצון לשינוי, התנהגות חיובית במסגרת המעצר). ההמלצה הברורה של שירות המבחן לעונש מאסר בכלא ("תאיין את מסוכנותו") הייתה בעלת משקל רב. * **משקל הפרת צו בית משפט:** בית המשפט הדגיש את החומרה של הפרת צו מעצר בית, במיוחד כאשר ההפרה הייתה שיטתית ובוצעה תוך כדי תכנון וביצוע עבירות חמורות (הצתה). * **חפיפה מבוקרת של עונשים:** בית המשפט נדרש לקבוע עונש כולל, תוך התחשבות בעבירות מרובות. הוא קבע מתחמים נפרדים, אך הטיל עונש כולל שבוצע על ידי חפיפה מבוקרת, תוך שהוא מציין במפורש כי הוא "בחלק התחתון של השליש האמצעי של כל אחד ממתחמי העונש ההולם". * **איזון בין פרט לציבור:** גזר דין זה ממחיש את המתח המתמיד בין שיקולי שיקום הפרט לבין הצורך להגן על שלום הציבור, להרתיע, ולמצות את הדין. בית המשפט נטה להכריע לכיוון ההגנה על הציבור וההרתעה, לאור חומרת העבירות והתנהלות הנאשם. * **התייחסות ל"ראיות לכאורה":** בהקשר של יעקב, בית המשפט התייחס ל"ראיות לכאורה" שהיו לו מודעות לתכנית להשליך רימון, אף שלא היה מורשע בעבירת נשק. הדבר מדגיש את הדרך בה מערכת המשפט בוחנת מודעות ושותפות גם ללא הרשעה ישירה. **קביעת העונש הסופי** בית המשפט קבע מתחמי עונש לכל תיק בנפרד: * **תיק ההצתה:** 30-60 חודשי מאסר בפועל. * **תיק סמים 2020:** 18-36 חודשי מאסר בפועל. * **תיק סמים 2023:** 30-60 חודשי מאסר בפועל. לאחר מכן, בית המשפט קבע כי יש לגזור את עונשו של הנאשם "בצד התחתון של השליש האמצעי" של כל מתחם, תוך חפיפה מסוימת. * 68 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו). * מאסרים על תנאי למשך 3 שנים, עם הגדרת סוגי העבירות שבהן יופעלו. * קנס כספי. * חילוט רכוש. **מסקנות** גזר דין זה מהווה דוגמה לאופן בו בית המשפט מתמודד עם נאשמים צעירים, בעלי רקע מורכב, אשר ביצעו עבירות חמורות. הוא מדגים את החשיבות של: * **ניתוח יסודי של הפסיקה הנוהגת:** השוואה מקיפה למקרים דומים היא כלי מרכזי בקביעת מתחמי עונש. * **איזון בין שיקולי שיקום להרתעה:** למרות הנסיבות האישיות, שיקולי ההגנה על הציבור וההרתעה קיבלו משקל מכריע. * **התחשבות בנסיבות ביצוע העבירות:** תכנון מוקדם, הפרת צווי בית משפט, ושיתוף פעולה עם גורמים עברייניים, העלו את חומרת העבירות. * **קביעת עונש כולל:** בית המשפט הפגין גמישות בקביעת עונש כולל, אך תוך הקפדה על ענישה הולמת לכל עבירה. העונש שנגזר, 68 חודשי מאסר בפועל, משקף את חומרת העבירות, את תכנונן, ואת העובדה שהנאשם נחשב למסוכן ובעל סיכון גבוה להישנות עבירות, למרות הניצנים של שיקום שנראו במהלך המעצר.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 2458-01-24 מדינת ישראל נ. ג'ואי אושר משה ודעי, מחוזי (23.12.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית