ת"א 5193/08

תקציר

התובעים, שתי חברות הרשומות ברשות הפלסטינית, תבעו ממדינת ישראל פיצויים בסך 8 מיליון שקל בגין הריסת הלולים שלהם על ידי צה"ל. התובעים טענו כי להריסת הלולים, האחד ליד רפיח והשני ליד סופה, אין הצדקה מבצעית ולכן המדינה חייבת לפצות אותם על הנזק שנגרם כתוצאה מרשלנותה. הנתבעת הודתה בהריסת הלולים אך טענה כי אין היא אחראית לנזק זה משום שהוא נגרם כתוצאה ממעשה מלחמתי, שלגביו קיים חריג לאחריות בנזיקין. לחילופין, טען הנאשם כי ההריסה נחוצה לצורך הריסת מנהרות שנחפרו מתחת ללולים, שנועדו לפעילות טרור ולכן היוו צורך צבאי. בית המשפט קבע כי הריסת הלולים מהווה "פעולה מלחמתית" כמשמעותה בחוק הנזיקין האזרחי. עוד נקבע כי התובעים לא הוכיחו כי ההריסה בוצעה ברשלנות, אלא כי הדבר היה נחוץ באופן סביר ומידתי להריסת המנהרות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי גם תביעת התובעים היא "טענת אויב" ולכן לנתבע יש חריג לאחריות בנזיקין. התביעה נדחתה. התובעים חויבו לפצות את הנתבע בגין הוצאות משפט.