עת"מ 16684-02-13

תקציר

העותר, דייר דירת דיור ציבורי, ביקש לרכוש את הדירה ממשרד המשיב לפי חוק הדיור הציבורי. המשרד סירב, בנימוק שהעותרת החזיקה בעבר בבעלותה על דירת דיור ציבורי אחרת, אותה העבירה מאז לילדיה. העותרת טענה כי היא זכאית לרכוש את הדירה מכוח חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, אך בית המשפט מצא כי חוק זה אינו ישים שכן הוא טרם נכנס לתוקף. עוד טענה העותרת כי הוצגו לה מצגים על ידי המשרד כי היא יכולה לרכוש את הדירה, אך בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי מצגים אלה לכאורה אינם עולים כדי הבטחה ממשלתית. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי העתירה הוגשה באיחור ניכר, שאינו מוצדק. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את העתירה, בנימוק שהעותרת לא מיצתה את הסעדים המנהליים ואת אי תחולתו של חוק הדיור הציבורי. כמו כן חויב העותר לשלם למשרד שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.