ה"פ 22036-10-10

תקציר

לעותרת, בית טבע, ולמשיב, שסטוביץ', הייתה שותפות עסקית והם חלוקים ביניהם על שווי חלקו של בית טבע בעסק. הם הסכימו להשתמש בהערכת שווי של רו"ח צד שלישי, Toledano's, כפתרון סופי ומחייב. מאוחר יותר עתרה בית טבע לביטול הערכת השווי של טולדנו, בטענה להפרת הצדק הטבעי, הסתרת מסמכים על ידי שסטוביץ' וטעויות בחוות דעתו של טולדנו. בית המשפט מצא צדק מסוים בטענה כי הערכת השווי של טולדנו התבססה על מידע חלקי וחלקי. למרות שלשסטוביץ' היו הנתונים, היא לא סיפקה חלק מהם לטולדנו. עוד קבע בית המשפט כי היה על שסטוביץ' ליידע את טולדנו על התקדמות הדו"ח המבוקר ולאפשר לו לעיין בטיוטה שלו, שהייתה אמינה יותר ממאזן הבודק. יתר על כן, שני הצדדים סברו בטעות שטולידאנו קיבל את התקציב הרשמי של השותפות, שהיה חשוב להערכת השווי. בית המשפט דחה את טענותיו האחרות של בית טבע, ובהן הפגיעה בזכות הטיעון והעלמת המסמכים על ידי שסטוביץ'. באשר לטעויות הנטענות בחוות דעתו של טולדנו, קבע בית המשפט כי הצדדים הסכימו למומחיותו של טולדנו ויש לכבד את פרשנותו. לפיכך, בית המשפט קיבל חלקית את העתירה, והורה לשלוח מסמכים ספציפיים לטולדנו לבחינה מחדש, כאשר כל צד נשא בעלויות ובשכר הטרחה שלו.