ס"ע 2056-06-10

תקציר

התובעת, סוכנת מכירות של עיתון הג'רוזלם פוסט, תבעה את העיתון הנתבע לפיצויי פיטורים, בטענה כי התקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד. מערכת היחסים בין הצדדים נמשכה עד להגשת התביעה וחולקה לשתי תקופות: לפני ואחרי 31 ביולי 2005. התובע טען כי בתקופה הראשונה הוא היה עובד הזכאי לפיצויי פיטורים. מנגד, טענה הנתבעת כי התובעת היא נותנת שירותים עצמאית. בית הדין בחן את טיב היחסים באמצעות "מבחן המעורב", הכולל את מבחן השילוב (היבטים חיוביים ושליליים) והיבטים נוספים כגון הסכמת הצדדים, פיקוח, כפיפות, ביצוע בעבודה, בלעדיות, תלות כלכלית והסתמכות המעביד על העובד. באשר להיבט החיובי של מבחן האינטגרציה, מצא בית המשפט כמה אינדיקטורים להשתלבות במערכת הארגונית של הנתבעת, אך אחרים הצביעו על עצמאות. בצד השלילי, בית המשפט מצא כי התובע היה בעל משרד פרסום ופעל כקבלן עצמאי. התובע נשא בסיכונים ובהוצאות עסקיו וכן עבד עם לקוחות מחוץ לתחום הנתבעת, דבר שהצביע על חוסר אמון ותום לב, החיוניים ביחסי עובד-מעביד. היבטים נוספים, כגון הסכמת הצדדים, הפיקוח ומקום העבודה, הצביעו אף הם על כך שהתובע אינו שכיר אלא עצמאי. בית המשפט ציין כי רישומו של התובע כעצמאי ברשויות המס, לצד בחירתו להישאר כך למרות האפשרות להיות שכיר, היו משמעותיים. בית הדין הגיע למסקנה כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בתקופת ההתקשרות הראשונה. בנוסף, נמצא כי גם אם התובע היה נחשב לשכיר, הייתה הנתבעת זכאית לקזז את התשלומים ששולמו לו כעצמאי כנגד השכר הנמוך שהיה מקבל כשכיר. לפיכך נדחתה התביעה לפיצויי פיטורים, והתובע חויב לשלם לנתבעת הוצאות בסך 8,000 ₪.