רע"א 35263-07-24

תקציר

פסק הדין המדובר מתבסס על תביעה שהוגשה בדצמבר 2019 בנוגע לתוקפו של הסכם פשרה. המבקש ביקש לתקן את עדותו ולהוסיף לתצהירו מסמכים חדשים שהתגלו במהלך הכנת תצהיר העד העיקרי. בית משפט קמא דחה את הבקשה להוספת מסמכים אלה, והניע את המבקש להגיש בקשת רשות ערעור. הטענות העיקריות שהעלתה המבקשת היו כי המסמכים התגלו לאחרונה וכי הם רלוונטיים להוכחת מצבם הנפשי בעת הסכם הפשרה. עם זאת, המשיב טען כי המבקש לא ערך חקירה ראויה כנדרש בחוק וכי הוספת מסמכים אלה תגרום לעיכוב מיותר של ההליכים. השופט פסק לטובת המשיב וקבע כי המבקש לא סיפק הצדקה סבירה להשמטתו וכי המסמכים לא תרמו באופן משמעותי לחקר האמת. השופטת הדגישה כי צירוף ראיות לתצהירים ללא אישור מראש אינו תקין וכי המבקש לא ניהל חקירה נמרצת כנדרש. יתר על כן, השופט לא השתכנע כי המסמכים המדוברים משמעותיים דיים כדי לשנות את תוצאות המשפט. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, כלומר החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשת המבקש עומדת בעינה. ההחלטה התקבלה מבלי לדרוש מהמשיב להגיש תגובה, והמבקש חויב למחוק את המסמכים החדשים שהוגשו מתצהירו, למעט חוות דעת אחת שלגביה תינתן החלטה נפרדת. כמו כן נמסר למבקש כי הפיקדון יוחזר.