עמ"נ 36933-04-14

תקציר

פסק הדין דן בתחולת היטל השבחה, שנועדה לאפשר שיתוף ציבור ברווחים הכספיים שמפיקים בעלי הקרקע מהחלטות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. ההיטל נובע מאירועים מסוימים, לרבות אישור תכנית, הקלה או היתר לשימוש חורג, ומחושב כמחצית מההשבחה שנגרמה לקרקע. השיקול המרכזי הוא עליית ערך הקרקע, ונוסחת "שווי השוק" משמשת לחישוב זה. עם זאת, יש לנטרל את השפעת ציפיות השוק בשל הליכי התכנון שקדמו לאירוע הטריגר כדי למנוע כפל מס ולהישאר נאמן לעקרון ההיטל. המקרה הספציפי שלפנינו סובב סביב השאלה האם יש לראות באישור שגרתי של הקלות מסוימות באזור הליך תכנוני מקדים המשפיע על שווי השוק של הקרקע, ובכך לנטרל אותו בעת חישוב היטל ההשבחה. בית המשפט מצדד במשיב, וטוען כי קיים קשר סיבתי ישיר בין אישורים אלה לבין אירוע הטריגר, ויש להתחשב בהליכי תכנון קודמים שהובילו לציפייה לאישור. עמדה זו עולה בקנה אחד עם פסקי דין קודמים, הקובעים כי יש לשקול רק הליכים תכנוניים הקשורים ישירות לאירוע הטריגר. יתר על כן, הבחירה בהליך אישור תכנית במקום בבקשה להיתר בניה להקלה אינה משנה את תוצאת המס, שכן שניהם יהיו כפופים לאותם שיקולים לגבי הליכי תכנון קודמים. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשלם למשיב את הוצאותיו ושכר טרחת עורך הדין בסך 10,000 ₪, בעוד הערבות שהופקדה על ידי המערערת מועברת למשיב.