ת"א 65193-04-21

תקציר

סובב התיק סביב התבטאות של הנתבעת, דודתו של א', בקבוצת וואטסאפ משפחתית, אשר השמיצה את התובע, אביו של א'. בכתב התביעה הואשם התובע בבגידה באשתו, מ', אחותו של הנתבע, במשך שנים. התובעת ומ' הסכימו על "פסק זמן" בנישואיהם, אך הבנת התנאים הייתה שונה ביניהם. התובעת טענה כי הפרידה כללה יחסי אישות ואילו מ' לא הסכימה. זמן קצר לאחר מכן, הפך "פסק הזמן" לקרב מר בין השניים, בו היו מעורבים בני משפחה. התובע תבע את הנתבע בגין לשון הרע ותבע פיצויים בסך 100,000 ₪. הנתבעת טענה כי פעלה בתום לב, מתוך דאגה לשמה הטוב של אחותה ובתגובה להודעה של א'. היא גם טענה שההצהרה נכונה, ולא סיפקה ראיות. בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח את אמיתות דבריה וכי פרסום פרטים אינטימיים בפני ילדים אינו לטובת הציבור. בנוסף, הנתבע לא פעל בסבירות או בתום לב; היא ביססה את הודעתה על טענותיו של מ' בלבד ולא חקרה מעבר לכך. בית המשפט הורה לנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך 40,000 ₪ והוצאות משפט בסך 20,000 ₪, כולל שכ"ט עורך דין. פסק הדין הדגיש את חומרת האשמה, היעדר ההוכחות ושיטת הפרסום הבלתי ראויה, תוך התחשבות גם במצבו הכלכלי של הנתבע ובהקשר המשפחתי הרחב.