ע"א 4825/97

תקציר

בערעור אזרחי מס' 4825/97 ערערו המבקשים והמשיב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין שומות הכנסה. חרף הסדר הפשרה הראשוני וביטול הערעור ההדדי, עסק בית המשפט העליון בבקשות של המשיבים 2 ו-3 – עיתונאי ומו"ל עיתון – לעיין בהסכם הפשרה, להן התנגדו המבקשים לשמירת חיסיון. בהדגישו את עקרון הפומביות לפי סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, קבע בית המשפט כי מסמכי בית המשפט צריכים להיות פתוחים אלא אם כן הם מוגבלים בחוק מטעמים משכנעים. בית המשפט לא מצא הסמכה סטטוטורית לשמור על סודיות ההסכם, וציין כי הליכי הערעור לא התנהלו בדלתיים סגורות בבית המשפט העליון, ולכן סעיף 154(ג) לפקודת מס הכנסה והוראות החיסיון הנלוות אליו מסעיפים 231-232 אינם חלים. סעיפים אלה נועדו להגן על נישומים המשתפים מידע עסקי רגיש עם רשויות המס, ולא לטעון לחיסיון על הגשות לבית המשפט. המבקשים ויתרו על סודיות בעת הגשת ההסכם למתן תוקף לפסק דין. בית המשפט דחה את הסתמכותם של המבקשים על אי הבנה של זכויות החיסיון, והדגיש כי יש לחוקק באופן ברור כל הגבלה על גישה למסמכים. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה למחיקת הסדר הפשרה מהתיק ותמך בפרסומו, והורה למבקשים לכסות הוצאות משפט בגין גלובס, בסך 10,000 שקל.