ת"צ 5398-06-19

תקציר

במקרה דנן התייחס בית המשפט להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כמשמעותה בסעיף 16 לחוק התובענות הייצוגיות. החוק דורש את אישור בית המשפט להסתלקות וכל טובת הנאה נלווית מהנתבע, כדי להבטיח שהתביעה הראתה עילה לכאורה וסיפקה טובת הנאה לחברי הקבוצה. לבית המשפט שיקול דעת רחב בעניינים אלה, ובפרט בכל הנוגע למינוי נציג מחליף במידת הצורך. שיקול דעת זה הובהר עוד יותר תוך התייחסות לתקדימים כגון פרשת הר-עוז. בית המשפט מצא את ההסתלקות הנוכחית מאוזנת וסבירה מאחר שהנתבעת הסכימה לעדכן את פרטי הנגישות, תוך מתן הטבות קונקרטיות לחברי הקבוצה. כתוצאה מכך, ההליכים לא יימשכו, שכן אכיפת החוק הוגדרה כהושגה. הגמול ושכר הטרחה המוצעים נמצאו מתאימים, ובית המשפט בחר שלא לדרוש את פרסום הודעת ההסתלקות, שכן הבעיה העיקרית - היעדר מידע נגישות - תוקנה באמצעות הסדר הפשרה. לפיכך, בית המשפט אישר את ההסתלקות, העניק שכר טרחה למבקש, ודחה את התביעה האישית והבקשה לאישור, תוך שהוא מסיים את פסק הדין בהיעדר הצדדים.