ת"א 18583-06-22

תקציר

פסק הדין דן בכללים ובתקנות הנוגעים לסילוק בורר מתיק בשל ניגוד עניינים או משוא פנים, הידוע גם בשם חובת הגילוי. המבקשים, שלא נכחו בישיבת הבוררות הראשונה, טענו כי הבורר לא גילה את היכרותו עם אחד מעורכי הדין המעורבים, עו"ד אמסטר, וביקש את הדחתו יחד עם ביטול שלוש מהחלטותיו. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי חובת הגילוי של הבורר קוימה בתחילת הליך הבוררות, והמבקשים היו מודעים לקשר שבין הבורר לבין עו"ד אמסטר. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי המבקשים לא הצליחו להביא ראיות אובייקטיביות התומכות בטענתם כי הבורר הפר את חובת הגילוי שלו. עוד נמצא כי טענת המבקשים כי היכרותו של הבורר עם עו"ד אמסטר לא הובאה לידיעתם אינה תקפה, שכן עו"ד אמסטר טען כי יידע את המבקשים על קשר זה, והמבקשים ויתרו על זכותם לחקור אותו בחקירה נגדית. יתר על כן, המבקשים נמנעו מלזמן צד שלישי, בר שלום, אשר נטען כי נכח בעת שעו"ד אמסטר גילה את הקשר, אשר שימש כהודאה בטענות המשיבים. בנוסף, דן בית המשפט בטענת המבקשים כי מניעיו של הבורר כללו גילוי חלקי, המעיד על קשר הדוק עם עו"ד אמסטר. בית המשפט התקשה לקבל טענה זו, שכן מדובר בטענה עובדתית חלופית, והמבקשים לא עשו כל מאמץ להגיע לחקר האמת העומדת מאחוריה. הם גם לא ביקשו לחקור בחקירה נגדית את הבורר או את עו"ד אמסטר בעניין זה. לסיכום, קבע בית המשפט כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להצדיק את הדחת הבורר או לבטל את החלטותיו. המבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משותפות ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 14,000 ₪ כל אחד לחוביאן ועו"ד שפירא, ו-14,000 ₪ לעו"ד אמסטר.