ו"ע 36623-06-22

תקציר

השופטת ירדנה סרוסי והוועדה דנו בערעור שעסק בחובת תשלום מס רכישה לפי חוק מיסוי מקרקעין בגין תוספת מאוחרת להסכם מכר בעסקת מקרקעין בתל אביב. התיק נסב סביב השאלה האם על המערערת לשלם מס רכישה על סכום ששולם בגין זכויות נוספות במקרקעין. בתחילה, בשנת 2013, פרסמה עיריית תל אביב מכרז לדיור בר השגה על מגרש מוגדר. המערערת רכשה את הקרקע בשנת 2016 תמורת 700,000 ₪, בתנאים שהגבילו עליית מחירים ושינויי ייעוד. משהתברר חוסר הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, ביקשה וקיבלה המערערת בשנת 2019 אישור לתב"ע חדשה, המוסיפה 600 מ"ר לבנייה ומאפשרת מכירת ארבע דירות נוספות לפי שווי שוק. בשנת 2021 חויבה המערערת לשלם לעירייה סך של 14.6 מיליון ₪ בגין עליית ערך הקרקע, הכרוכה בעסקה חדשה הכוללת זכויות נוספות. העירייה שמרה על זכויות מסוימות בקרקע עד להסכם החדש. המערערת טענה כנגד מס הרכישה, טענה כי מדובר בהיטל השבחה וערערה על תוקפה של השומה. הוועדה דנה במהות ההסכמים, והגיעה למסקנה כי חלק מהתשלום אכן היה עבור זכויות נוספות הטעונות מס רכישה, בעוד שתשלום עבור עליית מחירי הדירות עבור דיור בר השגה לא צריך להיות חייב במס. הם קבעו כי 4.3 מיליון שקל מהתשלום חייבים במס רכישה כמו על זכויות חדשות בקרקע, ואילו היתר, הקשור לעליית מחירי הדיור, לא. פסק הדין משקף את תפקידיה ותחומי אחריותה הייחודיים של העירייה ומדגיש את השינויים המהותיים בהסכמים המשפיעים על חבות המס, המובילים בסופו של דבר לקבלת הערר באופן חלקי וללא צו להוצאות.