ת"א 42058-01-16

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2013 כנוסע, תבע את הנתבעת, מבטחת הרכב, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. פציעתו של התובע גרמה לנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 5%, אותה קיבל בית המשפט על סמך חוות דעת של אורתופד מומחה שמונה על ידי בית המשפט. הצדדים חלקו על ההשפעה התפקודית של הנכות ועל גובה הפיצוי. בית המשפט מצא את עדותו של התובע על השפעות התאונה אמינה ומתונה, בהתחשב בגילו, השכלתו ועבודתו. היא קבעה את הנכות התפקודית בשיעור של 5%, בהתאם לנכות הרפואית. מאחר והתובע היה סטודנט בעת התאונה, הוא לא תבע הפסדי שכר בעבר. בית המשפט קבע את שכר הבסיס לחישוב ההשתכרות העתידית על 18 אלף שקל לחודש. כמו כן פסק בית המשפט את הניכוי מכושר ההשתכרות ופסק 130 אלף שקל, הכוללים הפסדי פנסיה. בקשת התובע לסיוע מצד שלישי בסך 20,000 ₪ נענתה באופן חלקי, והוא זכה ב-3,000 ₪. בית המשפט התחשב גם בהוצאות רפואיות, נסיעות וכלליות, ופסק 2,000 שקל עבור העבר והעתיד. בגין נזק לא ממוני נפסקו לתובע 12,000 ₪. סך הפיצויים שנפסקו עמד על 147 אלף שקל, בצירוף ריבית והצמדה למועד התשלום בפועל. כמו כן חויב הנתבע בתשלום אגרת בית משפט, שכר טרחת עורך דין, ונשמרה זכותו של התובע לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. בפסק הדין נמתחה ביקורת על התנהלות הנאשמים לאורך המשפט וצוין כי הם דחו מספר הצעות פשרה סבירות.