ב"ל 26015-02-19
פסק-דין עבודה אזורי תל-אביב-יפו
תקציר
פסק הדין דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבע בדבר חישוב קצבת הנכות של התובע. התובע, שעבד באגד עד שנת 1988, טען כי הפנסיה שלו חושבה באופן שגוי על בסיס הכנסותיו מלפני שנים רבות. בית המשפט קבע כי שיטת החישוב של הנתבעת הייתה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, שמטרתו לשמור על הכנסות המבוטח לפני כל פגיעה בעבודה. "המועד הקובע" לזכאותו של התובע לפיצויי נכות היה בסביבות שנת 2000, שנים רבות לאחר פרישתו, והכנסתו בתקופה זו – בה עבד בעבודות מזדמנות – לא ייצגה כראוי את שכרו לפני הפגיעה. עוד ציין בית המשפט כי התובע לא חלק על הקביעה הרפואית בעניינו, שאישרה כי הוא זכאי לקצבת נכות רק משנת 2000. זאת ועוד, נסיבות המקרה היו שונות מפסקי דין קודמים שציטט התובע, שכן נזקי התובע לא הוכרו מיד. בשל אי הגשת סיכומיו כנדרש על ידי התובע, הורה לו בית המשפט לשלם 3,000 ₪ כל אחד לאוצר המדינה ולנתבע בגין הוצאות.
חקיקה מקושרת
ב"ל 26015-02-19 יצחק צורן נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (10.4.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.